אחיעזר חלק אבן העזר קג

[וראיתי בס' המאיר לעולם שיצא לאור מהגאון ר' מאיר מיכל זצ"ל אחר מותו אשר בתשובתו להגאון ר' שלמה הכהן זצ"ל מזכיר בשמי את הדיחוי על ראיתו עפי"ד הרמב"ן ומדחה וז"ל אבל אמרתי לו שאין זה דיחוי כלל דאם נתפוס סברת הרמב"ן דמלקות חמיר מכרת משום דלמלקות אין מועיל תשובה א"כ גם בעבר על לאו אחר עם הכרת אע"ג דא"א שיהא נדון בשני העונשים כרת ומלקות משום דהו"ל ב' רשעיות מ"מ הו"ל להיות נדון במלקות ולא בכרת משום דמלקות חמור מכרת דאטו אתגורי איתגור והאריך בזה ומסיק אבל אם נתפוס סברת הרמב"ן דמלקות חמיר מכרת משום דמועיל תשובה לכרת ולא למלקות בודאי אף אם עבר על לאו אחר בהדי כרת הדין הוא שילקה ולא יכרת משום דמלקות חמיר מכרת כנ"ל ונמצא שאין ממש בדיחוי הנ"ל ואצטמיד הראי' שהבאתי מסוגי' דמגילה ודמכות דגם לרנבה"ק אינו פוטר כרת מלקות עכ"ל הגאון רמ"מ זצ"ל, ולדעתי הדחוי חוזר ונראה ובמקומו עומד ואין מקום להשגתו דדוקא בלאו בהדי כרת לרחב"ג דחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ומלקות וכרת לא הוי ב' רשעיות שפיר פי' הרמב"ן ד' רע"ק הואיל שאם עשה תשובה דקשי' לי' דנדון אותו בחמורה ולמה נזדקק להלקותו כדי שיפטור מכרת אדרבא יהי' עליו עונש החמור של כרת ולהכי אמר רע"ק דלא פסיקא לי' דכרת חמור לפי שאם עשה תשובה כו' אבל אם עבר לאו אחר בהדי כרת ולא יפטור על פי דין דחיי"כ שלקו כיון שזה לאו אחר ויש בזה ב' רשעיות שאין ב"ד מחייבים ואיך אפשר להלקותו כיון שעי"ז לא יפטור מהכרת ויש בזה משום ב' רשעיות מאי אמרת שע"י שב"ד ילקו אותו ומלקות חמור יפטר מהכרת לפי דהוי ב' רשעיות אתמהה האם יפטור מדין שמים מדין דכדי רשעתו דהא בודאי בדין שמים יש עליו עונש של ב' דברים ודין דכדי רשעתו אפילו לרנבה"ק הוא מסור לב"ד שאם יש עליו עונש כרת אין ב"ד רשאים לחייבו ממון או מלקות אבל לא שיפטור מעונש שמים לפי שיש עליו עונש ב"ד של מלקות והא בכל מקום אמרינן דאתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו דחייב בידי שמים משום ב' רשעיות ואיך יפטור ע"י כדי רשעתו לפי שלקה מעונש שמים דכרת וחייבי מיתות אינו פוטר עונש כרת בידי שמים גם לר"ל דס"ל חיי"מ שוגגין פוטרים ממלקות ולא בעינן רשעה המסורה לב"ד ומ"מ אינו פוטר חיי"מ דמחלל שבת מכרת וכן משארי חייבי כריתות דאלו התרו בהם הי' נסקלים ואף דבפירוש רבתה תורה וגלי רחמנא כרת במקום מב"ד מ"מ ודאי דאין חיי"מ ב"ד שוגגין פוטרים גם כרת של לאו אחר אף דחיי"מ חמור לגבי כרת, הוא הדבר אשר דברתי דעונש שמים אינו נפטר מכדי רשעתו גם לרנבה"ק ובודאי אינו נפטר כרת ע"י מלקות, הן אמת הצל"ח בחדושיו לפסחים דכ"ט חידש דלרנבה"ק ליכא חיוב לציד"ש כלל וגם רחמנא לא חייבה משום ב' רשעיות ולהכי נפטר ע"י כרת דחמץ ממעילה דהקדש יעו"ש מ"מ נראה גם להצל"ח רנבה"ק פוטר ע"י כרת חיוב ממון שהוא חיוב בידי אדם אף לצי"ש וכן נפטר מתשלומי מעילה שהוא לכפרה לפי דרחמנא לא חייבה אותו ב' רשעיות שיש בהם אחד מחיובי ב"ד אף לצי"ש אבל לא שיפטור מדין שמים מחיוב כרת שאינו אלא בידי שמים דעל זה לא נאמר כדי רשעתו וכיון דאינו נפטר מכרת ע"י מלקות של לאו אחר א"א להלקותו משום שיש בזה ב' רשעיות וזה פשוט]

וכן מוכח סוגיא דשמעתין בר"פ אלו הן הלוקין דלא הוזכר כלל דלרנבה"ק אין מלקות בחייבי כריתות דאי"ל לפי דבהזיד בלאו ושגג בכרת חייב מלקות דלא חמיר כרת ממיתה דחיי"מ שוגגין חייבין במלקות כריו"ח דהא לפי האוקימתא דברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר גם בחיי"מ היכא דלא אתרו בי' חייב מלקות דאכתי קשה לשארי אוקימתות דהול"ל שם דלרנבה"ק אין מלקות בחיי"כ במזיד כמו בחיי"מ ב"ד באתרו בי' אלא דאין הכרח דאפשר דרנבה"ק כרחב"ג ס"ל דחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ולהכי לא הוי ב' רשעיות כלל והא דאיצטריך בסוגין לאהדורי בתר טעמא אליבא דר' עקיבא דס"ל דחיי"כ ישנן בכלל מלקות ארבעים וחייבי מיתת ב"ד אינם בכלל מלקות ארבעים ומאי שנא ולא שני משום דבחיי"כ אין זה ב' רשעיות כלל לפי דבחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן משא"כ בחייבי מיתת ב"ד היינו לפי דהש"ס מתרץ גם אליבא דחבריו החלוקים על רנבה"ק דס"ל דאין מלקות מוציא מידי כרת

ה) ומשה"ק ההפלאה דאי רנבה"ק כרחב"ג ס"ל דחיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן איך יפטור הכרת הממון לר"מ דס"ל לוקה ומשלם וביותר יקשה לפ"מ שפירש"י בכתובות דף ל"ה דלרנבה"ק מדנקט יוהכ"כ כשבת ולא נקיט יו"ט ש"מ דס"ל דלוקה ומשלם וא"כ יקשה איך יפטור כרת מממון הא חיי"כ שלקו נפטרו מידי כריתתן ואין עליו חיוב כרת כלל ואיך יפטור הממון נראה דל"ק דלענין הממון הוי שפיר ב' רשעיות כיון שנתחייב בשעת מעשה בכרת אע"ג דאפשר להפטר מזה ע"י מלקות כמו דלא אמרינן אליבא דרנבה"ק דאפשר להנצל מכרת ע"י תשובה כמו שאמר רע"ק דבאם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו, [ולרבינא זהו עיקר הטעם כמבואר שם במכות] אע"כ דס"ל לרנבה"ק דמ"מ הוי ב' רשעיות באותה שעה ולא דמי למש"כ הרמב"ן בכרת ומלקות דהתם לא הוי ב' רשעיות דהם שני דברים מתנגדים זל"ז דאי יתחייב במלקות וילקה יפטר מכרת ואם יתקיים בו העונש כרת בע"כ לא ילקה ואין זה ב' רשעיות משא"כ בכרת וממון דשני חיובים אלו הוי ב' רשעיות ואינם סותרים זל"ז שע"י ממון לא נפטר מהכרת רק שאנו אומרים שאפשר לו להפטר מכרת ע"י מלקות ע"ז אנו אומרים כיון דבאותה שעה הי' עליו חיוב כרת קלבדר"מ יפטור מממון

ומגוף דינו של רנבה"ק מוכרח סברא זו דהא הי' עושה יוהכ"פ כשבת והדליק את הגדיש ביוהכ"פ פטור והא יוהכ"פ מכפר ואין עליו חיוב כרת עוד שוב ראיתי בס' מחנה לוי בחדושיו לשבועות דל"ג שהעיר כן ע"ד הגמ' דחבל ביוהכ"פ והדליק את הגדיש ביוהכ"פ דחייב וקאמר לאפוקי מדרנבה"ק וע"ז הקשה מנ"ל דילמא אתי כמ"ד דיו"כ מכפר בלא תשובה וע"כ אין עליו חיוב כרת עוד למאן דס"ל דאפילו כרת דיומי מכפר יעו"ש וע"ע בס' מעין החכמה להגאון בעל עצי ארזים מה שהאריך בזה בפלפולו אליבא דרנבה"ק במחלוקת דאביי ורבא בשבועות די"ג בכרת דיומא וגם בעבירות שבין אדם לחבירו דאין יוכ"פ מכפר יעו"ש, אך האמת יורה דרכו דמה שיוהכ"פ מכפר אח"כ אינו עוקר למפרע החיוב כרת שהי' עליו ובאותה שעה הי' עליו חיוב כרת ונפטר מממון וכה"ג כ' הקצוה"ח בסי' תכ"ד ס"ק א' בדין חובל בעבד כנעני שלו דפטור דמשמע מד' הב"י דאף ממלקות פטור דאע"ג דהיכא דליכא חיוב תשלומין בחובל חייב מלקות כיון דפטורא דרבו אינו אלא משום מה שקנה עבד קנה רבו והו"ל בר תשלומין אלא שרבו זוכה הימנו ומסיק הקצוה"ח דביתומה ומפותה בכתובות דף ל"ב היינו דלית בה דין נזק כלל

אולם ממש"כ התוס' במכות ד' ט"ז בד"ה התם שכתבו בתוך הדבור וז"ל ומאי שנא הא כיון דלא משלם א"כ בטלו ולילקי וליכא נמי ב' רשעיות עכ"ל, והא התם ששרפו בחיי הגר ונתחייב ממון ובאותה שעה הוי ב' רשעיות וצ"ע אבל הריטב"א בשם הרמ"ה גורס בגמ' כן יעו"ש ולדבריו צ"ל כמש"כ דחשוב ב' רשעיות ונראה דהרמ"ה לשיטתו בסנהדרין דע"ב בהבא במחתרת ושובר כלים פטור דאפילו למ"ד דחיי"מ שוגגין חייבין לשלם פטור דהתם הוא