אברבנאל על צפניה ג:ח

לכן חכו לי וגומר עד רני בת ציון: הייעוד הזה אינו יעוד רע אבל הוא כאומר אחרי שהגליתי אתכם לבבל ופקדתי אתכם לימים מועטים בגאולה ותשובה בארצכם והיה כל זה כדי שתטיבו דרכיכם להביא את כל אחיכם מהגולה ואתם לא אביתם והשחתם את כל עלילותיכם לכן לא אעשה עולה כי צדיק אני ואתן לאור משפטי והוא בחרבן בית שני וגלות בני יהודה על ידי מלכות אדום, אבל לא אפקוד אתכם מיד אחרי ימים מועטים כמו שעשיתי בבבל כי הנה תכחו לי בגלותכם עד אותו יום שאקום לעד ר"ל שתהיה הקימה נצחית כי משפטי וגזרתי אשר גזרתי היא לאסוף גוים לקבצי ממלכות על אדמת הקדש ועל ירושלם לשפוך עליהם שם זעמי, וכתב הרד"ק שהיום הזה שזכר הוא יום גוג ומגוג שיקום האל ית' לעד כלומר לשלול שלל על דרך בבקר יאכל עד (בראשית מט, כז). ואני כבר הודעתיך פעמים רבות דעתי בענין גוג ומגוג שלא יבואו אותם האומות להלחם על ישראל ולא אמר ע"ז ליום קומי לעד, אבל ענינו שבזמן הגאולה העתידה יעלו הנוצרים ממלכות אדום הרשעה על א"י לכובשה ויבואו עליהם מן המזרח ומן הצפון אוכלוסין עצומים מבני ישמעאל ושם תהיה ביניהם מלחמה עצומה וינקום ה' נקמתו מאלו ומאלו, ומפני שיהיה זה לזמן רחוק מאד הוצרך לומר לכן חכו לי נאם ה' כלומר אע"פ שהדבר הזה יתאחר זמן הרבה לא תתיאשו ממנו אבל קוו וחכו תמיד אליו כי הנה כל פנים בוא יבא אותו יום שאקום קימה נצחית, לא כמו שקמתי במצרים שאחרי אותה קימה היתה מפלה ולא כקימת בבל שתהיה מפלה אחריה אבל הקימה ההיא ביום ההוא הגדול והנורא תהיה לעדי עד ולנצח נצחים מבלי שתבא מפלה אחריה עוד כל ימי הארץ וזה ענין ליום קומי לעד, וביאר מה יהיה ענין הקימה ההיא באומרו כי משפטי לאסוף גוים ואמר זה על הנוצרים שיעלו על א"י לכובשה באחרית הגלות, ואמר לקבצי ממלכות כנגד שאר העמים שיבואו עליהם ממזרח ומצפון, ועל אלו ואלו אמר לשפוך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ שהוא רמז אל הנקמה העצומה באותו יום על כל הגוים הצובאים על ירושלם.