אברבנאל על צפניה ג:ו

ולפי שאמר כל זה בדרך סתום וקצר ביארו עוד באומרו הכרתי גוים נשמו פינותם וגומר נצדו עריהם מאין יושב, (ז) ואמרתי ר"ל אל לבי אך תיראי אותי תקחי מוסר מהפורענות אשר אני עושה בגוים האחרים באופן שלא יכרת מעונה והוא בית המקדש שלא יכרת ולא יחרב ולא יכרת גם כן כל הטוב אשר פקדתי וצויתי לבא עליה שרמז בזה אל השכינה והנבואה שהיתה חלה באנשי בית שני אם הם היו מטיבים דרכיהם ועלילותם כמו שיבאר בפירוש בספר חגי, אכן הם לא פנו לטובה כ"א לרעה כי השכימו השחיתו כל עלילותם רוצה לומר היו זריזים בהשכמה להשחית כל עלילותם ומעשיהם ולכן נתחייבו החרבן כשאר הגוים: