אברבנאל על זכריה ט:ח

ואומרו וחניתי לביתי מצבה פירש רש"י מלשון מצב כלומר אחנה אצל ביתי שהוא ישראל להגין עליה מן המעמידים מצב ומשחית שלא יצורו עליה. והרב רבי אברהם בן עזרא פירש מצבה עם היותה בה"א כאלו היא באל"ף מצבא כי נחי הלמ"ד אל"ף וה"א מתחלפים, יאמר שיחנה השם יתברך תמיד סביב לביתו שהיא ירושלם מסבת צבא הגוים מהעובר ומהשב שלא יזיקו בה באופן שלהיות השם יתברך חונה סביב ליראיו לחלצם לא יעבור עליהם עוד נוגש כמו שהיה בימים הראשונים, ואמר כי עתה ראיתי בעיני אם שראה עניים ולחצם בגלותם ולכן יחכה לחננם כדברי רש"י, או שהם דברי הנביא כמו שפירש הרב רבי אברהם בן עזרא והוא היותר נכון, כאילו אמר כי עתה ראיתי בעיני המשא הזה עם היותה לזמן רחוק. והפלא מהרב רבי אברהם בן עזרא איך העיז פניו לבאר גם הפרשה הזאת והייעודים האלה על זמן בית שני וידוע שלא נתקיים ענין דמשק ולא שאר יעודי הערים אשר זכר ולא דבר מהם שם וזו היא טענה הכרחית מבלי דחייה שיש אתנו ייעודים שלא נתקיימו והם עתידים להתקיים: