אברבנאל על זכריה ט:ז

ובעבור שהיו הפלשתים מרחיבים פה על ישראל מהדמים אשר עשו בהם והקלונות והבזיונות שעשו בירושלם אמר שאז בחרבן הפלשתים יסור דמיו מפיו ר"ל הדמים שהיו משתבחים שעשו בישראל ושקוציו מבין שיניו שהיו מיחסים הצלחותיהם לשקוצי אלקיהם שלא יעלו אותם על לשונם עוד, ונשאר גם הוא לאלקינו ר"ל אותו העם ישאר כשאר בני הגרים הנלוים אל ה' ויהיה כאלוף ביהודה ר"ל שלא יהיה עוד מלך בעם פלשתים אבל יהיה כאלוף או שר מתחת בני יהודה, ורש"י פירשו מלשון ואאלפך חכמה (איוב לג, לג) שילמוד תורה בישראל, ועקרון כיבוסי שיהיו חסידים כאנשי יבוס שהוא ירושלם וכן ת"י. וכבר דרשו בדרך הזה כל הפרשה בפ"ק דמגלה (ו, א). והראב"ע פירש שלא ישאר מפלשתים כ"א שיעבוד את השם בפרהסיה כאלוף יהודה כמובחר שביהודה לעבודת השם, וכן עקרון תתן מס כיבוסי שהיה יושב בירושלם בימי דוד ואחריו שהיו נותנין מס לבני יהודה. ואפשר לפרש והיה כאלוף ביהודה שהוא מלשון אלופינו מסובלים (תהלים קמד, יד) שיהיו הפלשתים בתוך יהודה כשוורים נושאים סבל על שכמיהם ואמנם יגורשו מן הארץ כיבוסי שהורישו בני יהודה מקרב ירושלם.