אברבנאל על זכריה ט:ט

גילי מאד בת ציון וכו' עד על הרועים חרה אפי: עתה השיב השם לנביא על הטענה השביעית שהיו עושים בני בבל כנגד בני הפקידה והיא מאשר לא היה מולך עליהם מלך מבית דוד, והשיבו כי אם יהיו בזמן פקידתם מטיבים מעשיהם ומתקרבים לבוראם כמו שהם יזכו לקבוץ אחיהם הפזורים כאשר ייעד כן יזכו למלוך עליהם מלך מבית דוד, ובעבור שהיה ציון עיר דוד וירושלם עיר ממלכתו לכן אמר על זה גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם כלומר שלא תהיה עוד שומרון צרתך כי אתה ירושלם תהיי ראש המלכות כולו ולכן ראוי שתריעי בבשורה הזאת תרועת שמחה וגילה. ואמר הנה מלכך יבא לך ר"ל המלך האמיתי שלך שהוא חוטר מגזע ישי הוא יבא לך לא כהן מזרע אהרן ולא ממשפחה אחרת כ"א מלכך האמיתי. וכבר חשב הראב"ע כפי כוונתו המושחתת לפרש גם הפרשה הזאת על בית שני ופירש מלכך יבא לך על דעת ר' משה הכהן בנחמיה התרשתא שנאמר בעזרא עליו מלך ביהודה, ולא קבלו הרב רבי אברהם בן עזרא כי פחת היה ובימיו לא משלו יונים אבל קבל שנאמר על יהודה בן חשמונאי שהיה גבור ובתחילת ענינו היה עני ורוכב על חמור ובישראל לא היה סוס ורכב בהיותם תחת יון. ותמהתי מהכוונה הרעה שעורה את שכלו כי הנה לא נקרא יהודה בן חשמונאי מלך כל ימיו כל שכן מלך מכונה לציון שהוא דוד שלכד את ציון, ואם על החשמונאים ניבא מה לו לאפרים כי מלכות אפרים לא היה בבית שני, גם שיהודה חשמונאי לא דבר שלום לכל הגוים ולא משל מים עד ים ולא נתקיים בימיו קשת מלאתי אפרים כי מלכות עשרת השבטים שנקרא מלכות אפרים לא שב עד הנה, ושאר דברי הפרשה כולם מכחישים דעתו תכלית ההכחשה, ולכן הטיבו אשר דברו שהיה יעוד הנה מלכך יבא לך לעתיד לבא והוא דעת רש"י והרב רבי דוד קמחי.

וכפי דרכי ראוי שיפורשו הפסוקים כמו שאומר שזכר מתואריו של אותו מלך שיהיה צדיק ונושע ר"ל צדיק במעשיו ונושע ומצליח במלחמותיו, אבל לא תהיה תשועתו בגבורת הסוס ולא בשוקי האיש כי הוא יהיה בתחילתו עני ורוכב על חמור, וגם אפשר לפרש עני מלשון ענוה כאלו אמר ענו, וזכר שיהיה השלום כ"כ מתפשט בכל האומה עד שלא יהיה ביניהם סוס ורכב (י) וזהו והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה לפי שלא יהיה צורך בישראל לא לרכב ולא לסוס וגם לא לאיש דורך בקשת, גם שדרך העולם הוא שכל האנשים יקחו במנהגיהם משל ודוגמא ממנהגי מלכיהם ומפני זה בראות כל ישראל את מלך המשיח עני ורוכב על חמור לא יהיה אדם עוד באפרים שהוא רמז למלכות ישראל י' השבטים ולא בירושלם במלכות יהודה שירצה לרכוב על סוס ורכב ועז"א והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם. ונתן סיבה בזה באומרו ונכרתה קשת מלחמה ודובר שלום לכל הגוים כלומר שלא ירכב מלך המשיח על חמור לדלותו שלא יהיה לו סוס כי הוא ימלוך על כל כלי חמדה אלא מפני ענוותנותו, ולהורות שלא תהיה עוד מלחמה בארץ כי המלך הבוטח בה' בדברי פיו ישפות שלום בכל הגוים לפי שהוא ימשול מים עד ים וכן נאמר בספר תהלים (תהלים עב, ח) וירד מים עד ים ר"ל מן הים הדרומי הנקרא ים אדום עד ים צפוני שהוא ים אוקינוס, וכן ומנהר עד אפסי ארץ יפורש מהנהר היוצא מעדן שהוא הנהר הידוע ראש לכל הנהרות והוא בקצה המזרח עד אפסי ארץ שהוא בסוף המערב לפי שהוא ימשול בכל העולם.