אברבנאל על זכריה ח:א

ויהי דבר ה' צבאות לאמר כה אמר ה' צבאות קנאתי וכו' עד כה אמר ה' צבאות עד אשר יבאו: בעבור שאנשי בבל היו מפחיתים ענין הפקידה וקדושת בית שני מפני שבעה חסרונות שהיו רואים בו כמו שזכרתי בכוונה הכוללת, לכן אחרי שהאל יתברך השיב על שאלתם ובקשתם ראה להשיב עוד על מחשבותיהם, וכבר זכרתי לך פעמים לאיזה תכלית רצה הקדוש ברוך הוא בפקידת בית שני אחרי שלא היתה גאולה שלימה והוא כדי שתהיה לישראל בהיותם על אדמתם ובית ה' בתוכה כהנים ולוים בעבודתם הכנה והזדמנות גדול להתפלל לאלהיהם ולחלות פניו להשיב נפוצות יהודה ונדחי ישראל ולהחזיר שכינתו בתוכם ונבואתו עליהם, יען וביען בהיותם בחוצה לארץ לא היו מוכנים לדבר מזה ולכן פקד אותם להביאם על אדמתם כדי שאם ישובו אליו כראוי וכמו שצוו אותם הנביאים ישוב שבותם ויחזרו מעלותיהם כבראשונה, ועם זה הגולים עצמם בארץ גלותם יתעוררו לשוב בתשובה וישתדלו לעלות אל ארץ ה' ואל בית אלהי יעקב ובאופן הזה תהיה ותשוב פקידתם גאולה שלמה מכל הצדדים, ולרמוז לזה עצמו באו כאן נבואות רבות רצופות לזכריה כדי להודיעו ושאמר לבני ירושלם שאם ייטיבו דרכיהם לא תהיה הפקידה דבר מועט כדברי אנשי בבל כי אם גאולה עצומה, ולפי שהגדולה שבחסרונות שבני בבל היו רואים בבית שני היה הסתלקות השכינה משם שנמשכה העלם הארון והכרובים והפסק הנבואה ורוח הקדש ואורים ותומים ואש מן השמים, (ב) לכן השיב הנביא ע"ז ראשונה באומרו קנאתי לציון קנאה גדולה ר"ל מהרעות שעשו האויבים בקרבה קנאתי וחמה גדולה יש לי ע"ז לנקום נקמתי.