אברבנאל על זכריה יד:ז

וכבר פירש זה באומרו עוד והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה כלומר שביום ה' ההוא יהיה כל אדם בכל כך מהבהלה והתמהון שיקדר עליהם היום ולא יראה אצלם יום גמור ולא לילה גמור לפי שיחשכו הרואות בארובות מרוב הצרה. והנכון בעיני שהייעוד הזה הוא כפשוטו שיהיה היום ההוא כל כך מעונן שלא יהיה בו אור יקרות בהיר ולכן יהיה אצלם כאילו הוא לא יום ולא לילה לפי שידרשהו אלוה ממעל בגשם שוטף ואש וגפרית ורוח זלעפות ומפני זה יהיה היום ההוא אפל ומעונן ולא תופע עליו נהרה, ומפני עננותו אמר שיהיה לא יום ולא לילה והותרה בזה השאלה הו'. ורש"י פירש לא יום ולא לילה לא אור נוגה כאור של העולם הבא שנאמר ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיה ל, כו) ולא לילה ולא עת של צרה כצרת שעבוד המלכיות מקדם כי ימות המשיח יהיו ואין בהם שעבוד עד כאן:

ואמנם הענין וההודעה הג' שזכר הנביא אומרו והיה לעת ערב יהיה אור והוא להגיד שלעת ערב ביום ההוא יתחדש אור בהיר והוא בהפך המנהג הטבעי שלעת הערב תתחיל החשכה, כי הנה בהשלים הקב"ה לעשות מלחמתו בארץ יזרח עליה שמש צדקה ומרפא בכנפיה. והמפרשים פירשו הייעוד הזה שהוא המשליי, וכתב רש"י והיה לעת ערב יהיה אור קודם שיגמרו אלף שנה והיה הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל. והנני מפרש אחר זה מה הם אלף שנים הללו שזכר הרב ומאין לקחו כי כל יקר ראתה עינו בלי ספק, והראב"ע כתב הפך זה ואמר בבוא יום השם לא ידעו בני אדם אם הוא יום אם לילה וסמוך לערב יתברר זה והמפרשים אותו דרך משל על הגלות והישועה איננו נכון רק הוא כמשמעו עד כאן ומי יתן והיה לבבו זה בכל הנבואות שלם וטוב לפרשם כפי פשוטם ואמתתם. ואם כפי ההמשל נפרשהו יהיה ענינו שלעת ערב שהוא רמז לתוקף הצרה אז יהיה אור ההצלה האלהית שיצא ה' ונלחם בגוים ההם, ואמנם איך יהיה זה השכל יורה עליו שבני אדום ילכדו ירושלם ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויבאו בני ישמעאל עליהם יחרימום יתנום לטבח, ומן השמים ילחם השם יתברך בהם בדבר ואש גפרית ואז ימלטו בני ישראל מידיהם וילחמו בשולליהם וישארו בני חורין וזהו אור ה' אשר יזרח עליהם.

ובפסיקתא רבתי אמרו והיה לעת ערב יהיה אור רבי אלעזר בן עזריה אומר אין משלן של ארבע מלכיות אלא יום אחד של הקדוש ברוך הוא מהיכן אתה למד דכתיב (בראשית טו, יא - יב) וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם ויהי השמש באה, אמר לו רבי אלעזר בן ערך כדבריך שנאמר (איכה א, יג) נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה תדע לך שהוא כן בוא וראה כשהשמש נוטה לבוא במערב יצמח אורו של ישראל שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור עד כאן. והמאמר הזה תמצאהו גם כן בפכ"ט (פי"ח פכ"ח) מפרקי רבי אליעזר. ונראה לי שמכאן לקח רש"י קודם שיגמר אלף שנה לפי שחשב שהיה היום ההוא יומו של הקדוש ברוך הוא שהוא אלף שנה, וחוץ ממעלת חכמתו ושלימות תורתו שלא היה דעת השלם ההוא כך כי הנה כבר עברו עתה מן ממשלת הארבע מלכיות אלף ותתק"מ שנה ואיך יאמר השלם רבי אלעזר בן עזריה על אלף שנה גם שרבי אלעזר בן ערך הודה לו בדבר והוכיחו ממאמר כל היום דוה והסיר משם שתי ידות שעה ולא היה לקדושים ההמה מדרך הסברא כי אם מפי קבלת הנביאים, ואני כבר פירשתי המאמר הזה בדרך האמת הברור בספר ישועות משיחו אשר עשיתי בחלק האחד ממנו בפירוש הפרק הנזכר מפרקי רבי אליעזר והוא מאמר רב הערך ונפלא הידיעה ובו נתנו זמן הקץ בלי ספק יעויין משם כי אינו ממה שיאות למקום הזה: