אברבנאל על זכריה יד:ה

ובעבור שתהיה המלחמה בגיא אמר ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל רוצה לומר שאותם בני ישראל שיצאו מן העיר בגולה ביד הנוצרים כשיראו אותם מתעסקים במלחמתם ינוסו מידיהם, וגם בראותם מכת החרב וההרג והאבדן שבהם מה אשר בו תהיה המלחמה וההריגה ינוסו אל ההרים אשר סביב לה. והנה קראם הרי בכנוי לפי שהם סביבות ירושלם שהוא עיר ה' והם גם כן הררי אל. וביאר למה ינוסו מהגיא אל ההרים ואמר כי יגיע גיא הרים אל אצל והוא לדעתי מקרא מסורס כאילו יאמר כי יגיע הגיא אצל ההרים שלהיות הגיא קרוב ההרים ינוסו אליהם להשגב שם לגובהם, ויהיה אצל בקמץ ופתח כמו אצל בסגול וצרי שהכל הוא ענין האצילות והקריבה. והרד"ק פירש שינוסו מפני הרעש שיהיה כשיבקע ההר כי הגיא שיעשה בבקיעה ההיא יארך ויגיע אל אצל והוא שם מקום חוץ להרים שינוסו להנצל שם, ואמר שינוסו שם במרוצה ובחפזון כמו שנסו ר"ל אבותיהם מפני רעש הארץ שהיה בימי עוזיהו מלך יהודה שרעשה הארץ ויראו וינוסו פן תבלעם האדמה, וכנוי ונסתם חוזר לישראל זכר שינוסו מהרעש או מידי שוביהם מפני כובד המלחמה, ות"י ונסתם ויסתתם רוצה לומר שיסתם הגיא רוצה לומר שאחרי הבקיעה ישוב ההר להסתתם והוא פלא יותר גדול דומה לבקיעת הארץ שנעשתה לקרח ואחר כך ותכס עליהם הארץ. וכתב הראב"ע שכל אנשי מזרח קוראים ונסיתם כמו נעתם ארץ, ואינו נכון. וזכר שבהיותם באותה צרה וצוקה יפתח ה' להם את אוצרו הטוב להצילם והוא אומרו ובא ה' אלקי כל קדושים עמך רוצה לומר שיבא השם וכל קדושי עליון בעזרת ירושלם, כי עמך חוזר לירושלם או לישראל כי כן אמר וחולק שללך בקרבך, ואומרו כל קדושים הוא כמו וכל קדושים ויחסר וא"ו התוספת כמו ראובן שמעון לוי, והכוונה כולה שמשמים ילחמו באויבים ההם ושגם השרים העליונים לא יליצו ולא ישפיעו באותו זמן על אומותיהם לפי שיעמוד נגדם חרון אף ה' שיהרוג במשמניהם. וי"ת כל קדושים עמך כמו עמו חוזר אל השם יתברך והענין אחד. והראב"ע פירש ענין ובא ה' אלקי כל קדושים עמך שאז תבא השכינה והקדושים שהם המלאכים לשכון בירושלם וזה פירוש עמך ונכון הוא. אמנם הרב המורה פירש ובא ה' אלקי שיבא דברו ותתקיים הבטחתו שהבטיח את ישראל ע"י נביאיו שהם הקדושים המדברים לישראל. וכולם דרכים ישרים.

ולפי שהיום ההוא יהיה יום צרה ותוכחה לאומות ההם ונקמה גדולה לישראל שיראו באויביהם ומתוך תוקף וצרת המלחמה לא יריגשו בשמחת הנקמה עד סופה, (ו) לכן אמר ממשל לזה והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון רוצה לומר שלא יהיה אור היום ההוא בהיר בשחקים שהוא אור יקרות כמו וירח יקר הולך (איוב לא, כו) וגם כן לא יהיה אור קפאון נקפה ועב כדמות החשך, והנמשל בזה שכמו שביום המעונן לא יבדל האור מן החשך כן ביום המלחמה ההיא מפני הצרה לא ירגישו בשמחת הנקמה מפחד האויבים.