אברבנאל על מלאכי ב:יז

הוגעתם ה' בדבריכם וגומר עד חזקו עלי דבריכם: אחרי שהוכיחם על רוע מעשיהם כעם ככהן ראה להוכיחם עוד על דבריהם ואמונותיהם שהיו יותר נפסדים מהמעשים, כי הנה רשעי הדור היו משיבים על תוכחות הנביא לית דין ולית דיין ועזב ה' את הארץ ולכן סמך תוכחתו על זה באומרו הוגעתם ה' בדבריכם, וכתב הראב"ע שהאל יתברך לא ייעף ולא ייגע ואיך יאמר הנביא שיגיעוהו מעשיהם אלא שדיבר הכתוב כלשון בני אדם, ואין צורך כי לא אמר הנביא שהיה הקב"ה יגע מפני דבריהם אלא שהם ברשעתם היו מיחסים אליו יתברך הלאות והיגיעה והעדר היכולת וההשגחה וזהו הוגעתם ה' בדבריכם כלומר בדבריכם עשיתם אותו יגע ולואה מהשגיח כי העדר הידיעה וההשגה לאות הוא וחסרון. והיה מרשעתכם עוד שלא תהיו מודים חטאתכם אבל תאמרו במה הוגענו ר"ל ומה הדבר אשר דברנו שייחסנו אליו היגיעה ההיא, ולכן פירש רוע דבריהם שהיו אומרים כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ או איה אלקי המשפט כלומר הנה ברוע הסדור אשר נראה על דברת בני האדם שהרשע מכתיר את הצדיק לא ימלט הדבר מחלוקה אם שנאמר שהוא יתברך ידע ומשגיח בו ואם הדבר כן יתחייב שכל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ ולכן מצליחים הרשעים במעשיהם, ואם אין זה כן יתחייב שהוא לא ידע הדברים אשר בכאן ואינו משגיח בהם ושעזב ה' את הארץ והוא אומרו או איה אלקי המשפט כלומר וסבה ראשונה יש בעולם אבל אינו עושה משפט וצדקה בארץ כי מלת איה נאמר על מה שאינו כמו ויגוע אדם ואיו (איוב יד, י) לפי שענין המשפט וההשגחה היו משגיחים בלבד: