אברבנאל על מלאכי א:יב

ולמה לא היו מכבדים אותו השם הנכבד כמו שהיו עושים הגוים מבלי תורה והוא אומרו אחר זה ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן ה' מגואל הוא וניבו נבזה אכלו כלומר ואין אתם הכהנים משרתי השם כגוים אשר לא ידעוהו כי הם מכבדים את שמו אשר שמעו מפי חכמיהם ואתם מחללים אותו באמרכם ששלחן ה' מגואל הוא ושכן ראוי שיהיה לא מכובד וטהור, ושניבו ומאמרו של הקב"ה אשר צוה ודבר להקריב על מזבחו הוא נבזה להקריב לו חלב ודם שהם דברים נבזים ונמאסים. ורש"י פירש וניבו של הכהן השגור בפיו הוא נבזה שמאכלו של הקב"ה נבזה. והראב"ע פירש וניבו מלשון תנובה כמו לחמו ושככה ניב שפתים הוא פרי השפתים כי כל דבר יש לו פרי כפי ענינו. הנה הותרה כפי מה שפירשתי השאלה הרביעית, וגם כן השאלה החמישית מאשר הוכפל מאמר ואתם מחללים אותו וגומר להיותו תולדת הטענה וכאילו בראשונה הונחה למעלה בהדרגת הדרוש וכן במדרגת התולדה גם אפשר לפרש ואתם מחללים אותו מפני שבא בהתחלת פרשה שלמעלה הוכיח את הכהנים והמשיך תוכחתו עד ומנחה טהורה אמר ה' צבאות ועתה יתחיל להוכיח את הבעלים שהיו מביאים קרבנותיהם רעים ומושחתים ובעלי מומין, וכנגדן אמר ואתם מחללים אותו רוצה לומר וגם אתם הבעלים מחללים את השם באמרכם שלחן ה' מגואל הוא וכל דבר אף על פי שיהיה נתעב ונאלח מספיק לשלחנו, ואמרתם וניבו של הכהן נבזה אוכלו שהכהן היה אומר כן, והותרה השאלה החמישית גם בדרך הזה: