אברבנאל על שופטים ה:יג

אז ירד שריד לאדירים עם ה' וגו', עד באו מלכים נלחמו. לפי שפסקה בשירתה באמרה אז ירדו לשערים עם ה', חזרה והתחילה ואמרה אז ירד שריד לאדירים, תאמר אז כשירדו לשערים עם ה' ירד ושלט השריד שהוא ישראל באדירים, ולמ"ד לאדירים כמו בי"ת, וכמוהו (בראשית ד' כ"ג) כי איש הרגתי לפצעי, ואמרה ה' ירד לי בגבורים, רוצה לומר לא היה השלטון מיוחס בעצם לשריד שהוא ישראל, אבל באמת ראוי שיתיחס לשי"ת כי ה' ירד ושלט לי בגבורים שהם האומות. או תאמר אז ירד שריד שהוא ישראל, לאדירים שהם האומות, וכאשר הניחה המשל ביארה הנמשל והיא אמרה עם ה' ירד לי בגבורים, רוצה לומר עם ישראל שהוא עם ה' וצאן מרעיתו אשר קראתי שריד, הוא היה אשר ירד ושליט לי בגבורים שהם יבין מלך כנען וסיסרא עם רכבו והמונו. והיותר נכון אצלי שהיה בי"ת בגבורים כמו עם, וכמוהו רבים, תאמר ה' ירד לי והשליט עם הגבורים שבישראל שעל ידם עשה התשועות, כמ"ש בפרוע פרעות בישראל, ולכן המשיכה ספור תשועות שעשה האל יתברך על ידי גבורי עמו, וזהו (יד) מני אפרים שרשם בעמלק וגו', רוצה לומר מן שבט אפרים שרשם שהוא יהושע שהיה נשיאם כבר נלחם בעמלק, כמו שאמרה תורה (שמות י"ז י"ג) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, אחריך בנימין בעממיך, רוצה לומר אחריך יהושע יבא בנימין שממנו יצא שאול שילחם גם כן בעמלק, ועממיך הם מאתים אלף רגלי שהביא שאול על עמלק, ואמרה זה כמתנבאה מה שיהיה, וכן מני מכיר ירדו מחוקקים, פירש רש"י ז"ל שמשבט מנשה ממכיר בנו ירדו שרים הנקראים מחוקקים שכבשו את האמורי ששים עיר כל חבל ארגוב שכבש יאיר. ואפשר לפרש שמשבט מכיר בן מנשה ירדו ובאו מחוקקים והם סופרים וחכמים, ומזבולון באו סוחרים גדולים, כמ"ש (בראשית מ"ט י"ג) זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות, ולזה אמרה עליו מושכים בשבט סופר ולא אמרה סופרים, כי הסוחרים הם כותבים מאד בחשבונותיהם, ולכן אמרה עליהם מושכים בשבט סופר, ואולי תהיה הכוונה שירדו לזאת המלחמה עם היותם סופרים וחכמים בני זבולון ואינם מלומדים להלחם: