אברבנאל על שופטים ה:יב

עורי עורי דבורה וגומר, עד סוף הפסוק. אחז"ל (פסחים ס"ו ע"ב) על שנתהללה באמרה עד שקמתי דבורה נסתלקה ממנה רוח הקדש ולא יכלה לומר כלום, והיו אומרים לה עורי עורי דבורה, כיון שראו שאינה אומרת כלום אמרו לברק קום ברק ושבה ושרה עליו רוח הקדש והחל לשיר. וכפי הפשט אמרו המפרשים שפי' עורי עורי התחזק בשירתך. אני חושב שלמה שדבורה אמרה בתחלת אמריה שמעו מלכים האזינו רוזנים אנכי לה' אנכי אשירה וברק מפני זה שתק ולא אמר שירה, הנה כאשר ראה שהיא נתפשטה בדברים אחרים שאינם מעצם השיר אמר אליה עורי עורי דבורה, רוצה לומר ראה דבריך עורי דברי שיר ואל תטפל בדברים שאינם מהשיר, הוא השיבתו קום ברק ושבה שביך, רוצה לומר מה לך להוכיח אותי על מלאכת השיר הראוי והמיוחד אלי? עשה אתה מלאכתך ושבה שביך, כי לבן אבינועם איש חי גבור החיל כמוך יאות להלחם ולשבות שבי, והנחתי עם השיר כי אנכי לה' אשירה כראוי ונכון: