אברבנאל על שופטים ה:טו

אחר זה אמרה (טו) ושרי ביששכר עם דבורה וגו', תאמר לדעתי שמשרי יששכר מהם היו עם דבורה שנשארו בהר תבור עמה ומהם ירדו לעמק למלחמה, וזהו ויששכר כן ברק, רוצה לומר ומיששכר ג"כ היו מהם עם ברק, כי בעמק שולח ברגליו יששכר הנזכר ולא בקש בהמה לרכוב עליה לחפצו במלחמה אבל שולח ברגליו, וכיון שהשבטים האלה כלם אם בעבר ואם בעתיד ואם בהווה היו אנשי מלחמה בפלגות ראובן גדולים חקרי לב, רוצה לומר במה שנפרד ונפלג ראובן מזה ולא בא למלחמה, גדולים מחשבות לבי וחקירתו, ואומרה לבי עליו (טז) למה ישבת בין המשפתים, ר"ל ראובן למה ישבת בין גדרות הצאן, וזהו לשמוע שריקות עדרים יושב ובוטח, ורש"י ז"ל ורלב"ג פירשו שריקות עדרים קולות האומות הלוחמים, והיה יושב לשמוע מי ינצח. והנה אמרה שתי פעמים לפלגות ראובן גדולים חקקי או חקרי לב, לפי שהיה התימה בראובן משני פנים. האחד למה נפרד מישראל ממלחמותיו שלא היה כשאר השבטים שזכרה? ועליו אמרה בראשונה בזכרה תשועות השבטים בפלגות ראובן וגו'. והצד השני מהתימה היא למה נתישב מעבר הירדן ושאל הארץ ההיא ממשה (לפי שהיה מקנה רב מאד לבני ראובן ולבני גד) ולזה אמרה למה ישבת בין המשפתים (רומזה לעבר הירדן) לשמוע שריקת עדרים, רוצה לומר לסבת עדרי הצאן שהיו להם וחתמה לומר שבפלגות ראובן שנפרד להתישב בעבר הירדן גדולים חקרי לב, כי אולי עשו זה כדי שלא יתעתדו לבא לעזור לאחיהם בשעת מלחמותיהם. ולפי שלא יאמר ראובן כי הסבה למה שלא באו היתה להיותם מעבר לירדן, לכן אמרה הנה (יז) גלעד ג"כ בעבר הירדן שכן (כי הוא היה מחצי שבט המנשה מבני מכיר שבאה נחלתו מעבר לירדן כמו ראובן) ועכ"ז באו לעזרת ה', כמ"ש מני מכיר וגו', ולזה יקשה ענין ראובן שלא בא. ואחר זה נתרעמה מדן ואמרה ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים. ר"ל דן למה יגור אניות שעבר את הירדן וברח מפחד האויב והניס נכסיו לעבר הירדן (כמו שתרגם יונתן ב"ע ז"ל) ואם לא היה דן בעבר הירדן למה ברח והלך לשם? ואמרה שלא היה כן אשר, כי היה לו התנצלות גדול עם שלא בא, והוא שאשר ישב על חוף ימים (כי שם היה חלקו וגורלו כמ"ש (יהושע י"ט כ"ו) ופגע בכרמל הימה) שיוכל לברוח ולעבור מהרה ולא עשה כן, שעל מפרציו ישכון, רוצה לומר במקומות הפרוצים מארצו שכן ועמד שם מפחד האויבים לשמור ארצו ועל כן לא בא למלחמה.