אברבנאל על שופטים ב:טז

ויקם ה' שופטים ויושיעום וגומר. הנה עתה ישיב לספק השני אשר מפאת השופטים, למה היו מהם מושיעים ומהם לא יושיעום, ואמר שאין ספק שהיה מקים ה' שופטים לשיושיעום מיד שוסיהם, כי זה פירוש ויושיעום, רוצה לומר כדי שיושיעום, ולתכלית זה הקימם, אבל לא היה מספיק בידם לעשותו על חטאות ישראל, שהם (יז) גם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וגו', ומפני זה לא היה מושיעם השופט ההוא לאשמת העם. וכן נתן הטעם למה מצאנו אחרי כן תשועות לשופטים אחרים, ואמר (יח) וכי הקים ה' להם שופטים, רוצה לומר וכאשר תראה שהקים להם ה' שופט ושהיה ה' עם אותו השופט והושיעם, הנה היה הסבה בזה כי ינחם ה' מנאקתם מפני לוחציהם, רוצה לומר שהאל ניחם מהרע בסבת נאקתם וצעקתם שצועקים מלוחציהם, ולפי שהיו ישראל שבים בתשובה שלמה יושיעום שופטיהם, ואם אחרי כן ראינו עוד צרה ומצוקה באה עליהם אחרי תשועתם, היתה הסבה בזה (יט) לפי שבמות השופט ישובו והשחיתו הדור ההוא מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים, ולכן היה מיד מענישם ההשגחה האלהית. הנה התבארו הפסוקים והותרו השאלות ראשונה ושנית: