אברבנאל על שופטים ב:כ

ויחר אף ה' בישראל וגו', אין הכוונה בזה שעתה אחר מות השופט חרה אף ה', כי מה שאמר בענין הנחת האויבים לנסות בם את ישראל הוא באמת דבר כולל וקודם לכל השופטים, אבל אחשוב כי ויחר אף ה' בישראל הנאמר כאן הוא עצמו ויחר אף ה' הנאמר למעלה, כי הוא ספר למעלה שחרה אף יתברך על הע"ז ויתן את ישראל ביד שוסים, ועתה יאמר (שג"כ היה מפעל אותו החרון אף הקודם הנזכר למעלה) שאמר ית' יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי אל אבותם ולא שמעו לקולי, רוצה לומר יען שעברו הברית אשר כרת האל בסיני עם אבותם, כשאמר (שמות כ' ג') לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וגו', ולא שמעו בקולו במה שהזהירם עליו פעמים אחרות הרבה על ידי יהושע, שעל כן כמו שהם אינם שומרים בריתו כך יתברך לא ישמור הברית אשר כרת אתם לתת להם את ארץ הכנעני כלה, ולכן (כא) לא יוסף להוריש את הגוים מפניהם, והם הגוים אשר עזב יהושע ולא כבשם לזקנתו: ואמר שיעשה זה, ר"ל שלא יוסיף להורישם, (כב) לנסות בם את ישראל השומרים הם דרך ה', רוצה לומר שהיה הנסיון לראות אם ישראל יעבדו את אלהיהם אם לא. ועם מה שפירשתי הותרה השאלה השלישית מאשר אמר ב' פעמים ויחר אף ה' וגו', וגם הרביעית (מהשאר האומות האלה לנסות בם את ישראל) הותרה ממה שיקל, לפי שלא היה הנסיון לראות אם יכרתו ברית עמהם כי כבר כרתו אותו, אבל היה אם יעבדו את אלהיהם, וגם לא אמר שהניחם כ"א אחרי היותם עוברים ברית האל והיותם עובדי ע"ז, אז ראה להניחם על צד העונש ועל צד הנסיון, כדי לראות אם ימשכו עוד אחרי אלהיהם אם לא, ובהיותם עובדי ע"ז יהיו אותם העמים שלוחי ההשגחה להענישם.