אברבנאל על שופטים יז:ה

ולפי שאמר ויהי בבית מיכיהו הוצרך לומר למה שמה אמו הפסל בביתו, ואמר שהיה זה לפי שהאיש מיכה עשה לו בית אלהים, רוצה לומר בית מוכן להתבודדות הע"ז. וכבר כתב הרלב"ג שבהתחלת זה הפסל לא היה כי אם להורדת הרוחניות והשפע מאת האל ית'. ונראה לי שלכן אמר בכאן שם אלהים, עם היות שאחז"ל (שבועות פ"ד ל"ה ע"ב) כל אלהים האמור במיכה חול חוץ מאחד והוא כל ימי היות בית האלהים בשילה. ואמר ויעש אפוד ותרפים וגו', לומר שמלבד הפסל והמסכה אשר עשתה אמו מכספה עשה הוא גם כן משלו אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן, רוצה לומר שהקריב קרבנותיו על יד אחד מבניו ומנהו לכהן, וכן (שמות כ"ט ט') ומלאת יד אהרן ויד בניו, ר"ל שחנך מיכה אחד מבניו ולמדו לכהן לשם. ולפי שהיה הדבור הזה זר מאד, איך יעשה אדם בפרהסיא פסל ומסכה ויעשה מבניו כהנים ואין איש שם על לב? הנה להתיר ספק זה בא פסוק (ו) בימים ההם אין מלך בישראל, רוצה לומר אין מושל לא מלך ולא שופט איש הישר בעיניו יעשה, וכן עשה בזה מיכה הישר בעיניו בלי מוראה של מלכות, והיה זה לפי ששמשון השופט לא היה אז בתוך ישראל, כי היה בכבלי עוני וברזל בידי אויביו, וזהו אין מלך בישראל, כי שופט היה לישראל אבל לא היה בתוכם כי היה בידי פלשתים, והותרה בזה השאלה השנית: והנה נכתב ספור הכסף הזה ועניניו כדי שנלמוד ממנו ששה למודים. האחד שעבירה גוררת עבירה, עבירת הגנבה שגנב מיכה הכסף מאמו הביא עבירת הע"ז שנעשה אח"כ ממנו. השני שרוב הרעות נמשכות מהנשים, הלא תראה שאדם הראשון חטא בסבת אשתו, ומיכה חטא בסבת אמו שיעצתו לעשות הפסל. וכבר חשבו שהיתה זאת דלילה והיה זה הכסף שנתנו לה הפלשתים בעד שמשון והוא רחוק. השלישי שהאדם היוצא ומתחרט מעון אחד אין ראוי שיתקרב אליו אח"כ, ומיכה בעבור זה כשהשיב הכסף לא רצה לקחתו עוד מיד אמו כשהשיבה אותו אליו לעשות הפסל כמו שזכרתי. הרביעי שנדרי הנשים אין בהם אמת ולא קיום, הלא תראה שנדרה אם מיכה כל הכסף ואחר כך לא נתנה כי אם מאתים כסף. החמישי שהאדם נמשך לטבע אמו, אם מיכה עשה אלוה מכספה ובנה עשה כהן מבניו, הלא אמר הנביא (ירמיהו ט"ז ב') היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים וגו', ואיך עשה מיכה כהן שאינו מזרע אהרן? הששי שהן לצדק ימלוך מלך ובמשפט יעמיד ארץ, ובמקום שאין מוראה של מלכות אין יראת אלהים ואין חסד ומשפט בארץ: