אברבנאל על שופטים יז:ג

וישב את האלף ומאה הכסף לאמו, רוצה לומר שמיד השיב לה את כל הכסף בשלמות לא חסר ממנו דבר. ותאמר לו אמו הקדש הקדשתי את הכסף לה', רוצה לומר כאשר גנבו את הכסף ממני אני הקדשתיהו להשם אם אמצא אותו ונדרתי שאעשה ממנו קדש מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך, רוצה לומר ועתה שנתת את הכסף לי עתה מיד אני אתן אותו לבני לעשות ממנו פסל ומסכה ועתה שנתתו לי אשיבנו אליך, ונראה שמיד השיבה הכסף אל מיכה בנה כדי שיצוה לעשות ממנו פסל, והוא לא רצה לקחתו ולא לצוות על מעשה הפסל אבל (ד) השיב פעם שנית הכסף לאמו, ר"ל עשה אתה אמי מה שתרצה וידי אל תהי בו, ועם זה נתישבו שתי ההשבות שהשיב מיכה הכסף לאמו כפשט הכתוב. והמפרשים עשו שתיהן אחת והכתוב לא יסבלהו. והנה זכר שאז אמו לקחה מן הכסף מאתים שקלים ונתנם לצורף כדי שיעשה מהם פסל ומסכה ויהיו בבית מיכיהו, ואמנם שאר הכסף מלבד המאתים שקלים נשאר בידה, כי עם היות שהיתה מצוה את בנה שכל האלף ומאה כסף יעשה בפסל ומסכה הנה אחר ששב הכסף בידה חמדה נפשה בו ולא שלמה את נדרה כי אם במאתים כסף לבד והשאר השאירה בביתה. ורד"ק כתב שהיו המאתים כסף שכר הצורף ומהתשע מאות עשה הפסל והמסכה וזה לא נזכר בכתוב כלל: