אברבנאל על שופטים טז:כב

וזכר שכאשר צמח שער ראשו קרה מה שספר ועשה שם שמשון הגבורה שעשה במותו. ואין ראוי שנחשוב שהיה כח שמשון בשערות ראשו בדרך טבעי, ושלכן סר בסורם ושב כחו בהחזרתם לצמוח, אבל היה כחו דבר נסיי בעוד שישמור נזירותו, וכאשר הלך אחרי עיניו, וגלה סודו לשוכבת חיקו, ולא זכר שהיתה ממשפחת אויביו, נענש שסר ה' מעליו והודו נהפך עליו למשחית וכאשר צמח שער ראשו לא אמר הכתוב ששב כחו אליו (כי לפי האמת לא שב הכח עם השער) אבל קרה אחרי צמיחתו שהוליכוהו לשחק בו בבית אלהיהם, והוא עשה תשובה מחטאו ושב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו וקראהו מצרתו, ומפני זה ענהו וחזק את ידיו ועשה מה שעשה בכח האל לא מהשער, ולזה זכר (כג-כח) שכאשר נאספו סרני פלשתים לזבח ולקטר לדגון אלהיהם לפי שנתן בידם את שמשון, אמרו שיביאו שם שמשון לשחק לפניהם ויעמידוהו בין העמודים אשר הבית היה נשען עליהם וקרא אל השם והתפלל אליו שיחזקהו: