אברבנאל על שופטים טז:כט

וילפות שמשון את שני עמודי התוך, רוצה לומר שעשה בהם נטיה ואחז בהם, ואמר (ל) שתמות נפשו עם פלשתים ויט בכחו ויפול הבית על הסרנים ועל כל העם, והמית אז במותו רבים מאשר המית בחייו. והנה היה משבח הפלשתים שלא התעוללו בו אחרי מותו, אבל נתנו מקום שיעשו לו כבוד במותו, (לא) ולכן באו אחיו וכל בית אביהו וישאו אותו ויקברוהו בקבר מנוח אביו. ומאשר אמר הנה אחיו, יראה שעם היות אשת מנוח עקרה בראשונה, הנה אחרי שפתח האלהים את רחמה ותלד את שמשון הולידה גם כן בנים אחרים, כמו שיזכור דומה לזה בחנה (שמוא' א' ב' כ"א). והנה ספר אחר זה והוא שפט את ישראל עשרים שנה, להעיד שבעת התשועה שנעשתה לו בעין קורא מת שמשון, רוצה לומר במיתת גבורותיו ותשועותיו, כי עד אותו זמן היה האלהים עמו ומשם ואילך התחילה מפלתו, ולא נזכר אחריו כי אם שהלך אחר עיניו ושנתפתה אחרי כל אשה זונה שהיה מוצא. וכן אמרו חז"ל (סוטה פ"א ט' ע"ב) שמשון הלך אחר עינו ולכן נקרו עיניו פלשתים, ולא נעשתה לו עוד תשועה כי אם בשעת מותו, ולזה אמר במקום הזה אותו פסוק שאמר שמה (לעיל פסו' כ'), להגיד כי היתה התשועה הזאת ממין התשועה שנעשתה לו שמה, וכאלו באותה שעה בעין קורא מת כפי הכבוד, וכאן ספר שמת כפי מספר חייו: ורבי לוי בן גרשם כתב שסופר הנה ששפט את ישראל עשרים שנה, להודיע שהזמן שישב שמשון בארץ פלשתים נכלל באלו עשרים שנה והוא מאמר אמתי. ובדרש (ירושלמי סוטה פ"א י"ז ע"ב) אמרו למה נאמר בשמשון שתי פעמים וישפוט את ישראל עשרים שנה? אמר רבי אחא מלמד שהיו פלשתים יראים ממנו עשרים שנה אחרי מותו כמו שיראו עשרים שנה בחייו הנה הותרה השאלה הששית: