אברבנאל על יהושע ג:ט

ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה וגו'. אמרו חז"ל (ויקרא רבה פר' י' קע"ו) שפי' גשו הנה, שהכניס כלם בין בדי הארון, ושזה אחד מהמקומות שהחזיק מעט את המרובה, והוא דרך דרש. וכפי הפשט אומר שתמצא ב' פעמים ויאמר יהושע בדבור אחד מדובק, וגם תראה שהאל ית' אמר שיעשה זה לגדלו כמשה בעיני העם, ויהושע אמר שיעשהו להודיעם כי אל חי בקרבם והוריש יוריש וגו'. והסבה בכל זה אצלי שיהושע קרא אל בני ישראל שישמעו אל דבר ה' אלהיהם, וכאשר נתקבצו לשמעו, לא רצה לומר הדברים שאמר האל ית' היום הזה אחל גדלך, לפי שהיה דופי להגיד שבחו בפיו ובשפתיו, ולכן תלה הנס באמונתם, שאל חי בקרבם והוריש יוריש את האומות. ולפי שהיו אלה דברי יהושע ולא דברי הקב"ה, לזה הוצרך לומר פעם שנית (י) ויאמר יהושע בזאת תדעון וגו', כי היה האמירה הראשונה אליהם בשם האל ית', והשנית מה שאמר להם מעצמו, ואמר אל חי בקרבכם, להעיד שעם היות שמת משה, הנה אל חי בקרבם לא מת ולא ימות והוא הנצחי ית':