אברבנאל על יהושע ג:יא

(יא-יב) הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן, ועתה קחו וגו', רוצה לומר המופת (לשתדעו ותאמינו שאל חי בקרבכם והוריש יוריש) הוא שארון הברית, רוצה לומר ארון ברית ה' שהוא אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן, ויראוהו מים יחילו אף ירגזון תהומות, וזה יורה שכן יעשו האומות שיפחדו ממנו ולא יעמדו לפניו, והוא מופת עצמי ומיוחד לענין, שלהיותו אדון כל הארץ הוא יכבוש הערים והורש יוריש את האויבים, ומאחר שהוא עובר לפניכם אל תיראו ולא תערצו, כי הוא ילחם לכם ואתם תחרישון. ולפי שמנהג שר הצבא ללכת לפני העם ללחום עם האויבים בתחלה, ועמו ילכו איש אחד מכל השרים אשר במחנה, כדי שבמקום תחנותו כל אחד יקח מקום סביבו מיוחד לאדונו, לכן אמר יהושע שבימי משה כאשר שלחו המרגלים איש אחד לשבט לפניהם לרגל את הארץ היה פועל מגונה, לפי שאינו מהראוי שילכו הם לפני ארון האלהים, אבל עתה שהארון הולך לפניהם, ראוי עתה שיבחרו שנים עשר אנשים איש אחד לשבט ללכת סמוך לארון, והיה זה כדי שכל אחד מהם יקח מקום לחנות שבטו, כמו שהוא עוד היום המנהג במלחמות שעם המארשאל"ק ההולך עם שר הצבא לפני העם ילכו איש אחד מכל שרי המחנה לתור להם מקום לתחנותם. וזכר עם זה אופן הנס (יג) שבנוח כפות רגלי הכהנים נושאי הארון במי הירדן שמיד מי הירדן יכרתון, והפליג בזכרון הנס, באמרו המים היורדים מלמעלה וגו', לומר שאם היה הנהר ישר ושוה לא היה הנס כל כך גדול, אבל בהיותו משופע והיו אותם המים יורדים מלמעלה יהיה הנס יותר מופלג מהיותם עומדים ולא יורדים למטה עם כבדותם ויעמדו נד אחד. והותרה עם זה השאלה הרביעית, למה צוה לקחת איש אחד לשבט ולמה צוהו בתוך זה הדבור: