אברבנאל על יהושע ג:ז

ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך וגו'. הנה יהושע להיותו איש אשר רוח אלהין קדישין ביה, הבין מהמאמר הזה ענין כריתת מי הירדן משלשה מקומות מהדבור הזה. האחד לפי שהאל ית' אמר אליו היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, ואין ענין להגדלה הזאת כי אם בקריעת מי הירדן, כי בהיותם עוברים בתוך המים מה הגדולה אשר בזה. וראה עוד שנית ממה שאמר לו אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, ומזה הוליד, כי כמו שמשה נקרע לו ים סוף ועל זה נאמר (שמות י"ד ל"א) ויאמינו בה' ובמשה עבדו, כך יקרע ליהושע מי הירדן, כיון שהשווה אופן היותו עמו בענין ההגדלה באופן שהיה עם משה, וידע שאין זה במעלת הנבואה וגם שאין זה בנצחון האויבים, כי באותו היום לא ילחמו עם האומות שעליו יאמר היום הזה, גם שכבר אמר לו זה בתחלת נבואתו כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא עזבך, ומפני זה גזר יהושע שההגדלה שיעשה היום הזה ושידעון ישראל שהיה האל ית' עמו באופן שהיה עם משה אינו כי אם בקריעת הירדן. וראה עוד שלישית שאמר לו ואתה תצוה את הכהנים וגו' בבואכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמודו, ומזה הוליד, שאם היה הכוונה האלהית שיעברו ישראל בתוך מי הירדן מבלי נס אחר, למה יצוה לכהנים (ח) שבבואם עד קצה מי הירדן (והוא קצה האחרון מהירדן הסמוך לצאת לחרבה) יעמדו בירדן? אבל זה יוכיח שיקרע מי הירדן בעוד הכהנים עם הארון בתוכו, ולזה יצוה שיעמדו בו עד עבור העם, ומכח השלשה דבורים האלה ידע יהושע אמתת הנס, ולזה אמרו לעם (כדי להגדיל הנס בעיניהם) שבנח כפות רגלי הכהנים בירדן מי הירדן יכרתון ויעמדו נד אחד, שזה נעשה גם כן בים סוף, כמו שנאמר (שמות ט"ו ה') נצבו כמו נד נוזלים. ועם זה מה שזכרתי ידענו שהיה תכלית זה הנס להגדיל יהושע בעיני העם ויראו ממנו ולהפחיד לבב העמים, וגם לתועלת ישראל נשיהם וטפם צאנם ובקרם שלא יעברו בתוך מי הירדן ולהיות זה אות עצמי לירושתם הארץ כמו שאזכור. והותרה השאלה השנית מאשר יהושע מדברי האל השיג הנס שיעשה: