אברבנאל על יהושע ג:ד

אך רחוק יהיה ביניכם וביניו וגו'. הנה צוה שיתרחקו מן הארון כאלפים אמה, וכ"ף כאלפים אינו לדיוק, כי אם לומר שיהיה זה תחומו בקרוב. וחז"ל אמרו (סוטה פ"ב י"ג ע"א) ששתי ארונות היו של שכינה ושל עצמות יוסף והיו מהלכין יחד, ולזה אמר בלשון רבים ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה אל תקרבון אליו. והסבה בזה כתב הרלב"ג שהיה כדי שכל העם יראו את הארון ויסעו נגדו, מה שלא יראו אותו כלם בהיותם סמוכים אליו מאד. ורבותינו אמרו (במ"ר פר' ב' דף רי"א) שהאזהרה הזאת היא על חנותם על יריחו שלא יתרחקו ממנו מאד, כדי שיהיו רשאים לבא להתפלל לפני הארון בשבת, ובספר (שמואל א' ד') בענין הארון שנלקח ביד פלשתים, אחקור הדעות האלה ואבאר אמתתם, ודי עתה כשאומר בהרחקת העם מהארון כאלפים אמה, שכוונתי היא שהיתה הסבה בזה, לפי שיראו גודל הנס, כי בהיותם סמוכים לארון והולכים בעקבותיו הנה לא יורגש המקום אשר ילכו בו אם הוא עמוק או גבוה, ולזה צוה שיתרחקו ממנו, כדי שבהיות בינו וביניהם כאלפים אמה יראו מקום נסיעתו וירגישו בנס. אבל צריכים אנחנו כפי הפשט לומר שעם היות אלפים אמה ביניהם ובין הארון בכניסתם לירדן, הנה בהיות הכהנים בקצה מי הירדן יחוייב שבעבור ישראל יתקרבו אליו, כי לא יוכלו להתרחק כל כך ממנו, וגם שהשנים עשר איש לקחו האבנים ממצב רגלי הכהנים, ולא היו אם כן אלפים אמה ממנו? ומפני זה אחשוב שאמרו אל תקרבון אליו הוא עד הכנסו בירדן, ולשון הכתוב יורה עליו והוא לסבת מה שזכרתי. וראוי שתדע שע"כ לא היה יהושע יודע הנס אשר היה הקב"ה עתיד לעשות, והיה דעתו שישראל יעבור בתוך מי הירדן, כי בתוך המים עברו המרגלים ששלח יהושע. ולפי שבנהר גדול כזה יהיה מקום נקל לעבור ומקום עמוק מסוכן, צוה שילך הארון תחלה, כי הוא יורה את הדרך אשר יעלו בה, ולזה אמר ואתם תסעו ממקומכם ותלכו אחריו. וזהו אמרו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה, ר"ל והסבה שהארון עובר לפניכם בירדן הוא למען תדעו את הדרך אשר תלכו בה, כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום, ר"ל כי לא עברתם בדרך דומה לזה מתמול שלשום, ולסבה הזאת אמר יהושע (ה) מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות, כי חשב שהאל ית' יעשה נסים ונפלאות שמה, עם היות שלא נתגלה אליו מהו הנס אשר יהיה, ועם זה הותרה השאלה הראשונה: