אברבנאל על יהושע ב:טו

(טו-טז) ותורידם בחבל בעד החלון וגו' ותאמר אליהם וגו'. זכר שהיא עם היותה אשה חסרת כח וחלושה, עצרה חוזק רב שהורידה היא עצמה בחבל בעד החלון, וזכר למה הורידתם בחבל, ואמר לפי שביתה בקיר החומה, והיו א"כ יוצאים משם חוץ לעיר, וזכר שלא הלכה מהחלון אחרי אשר הורידה אותם, אבל בחומה היא יושבת, ר"ל שנתעכבה זמן רב, בעוד שדברה אליהם ההרה לכו עד שהלכו לדרכם, והיה מגודל שכלה שהגבילה שלשת ימים לחזרת הרודפים וכן היה. ועוד ייעדתם שלא ימצאם היזק כלל אחרי שניצולו באותו נס, וזהו אמרה ואחר תלכו לדרככם, ר"ל בשלום תלכו בלי ספק, וחז"ל אמרו (ספרי פר' דברים עמ' קכ"ב) שנכנס בה רוח הקדש: