אברבנאל על יונה ג:ה

והנה אנשי נינוה האמינו באלקים רוצה לומר שהיה ייעוד בדברו וגזרתו, וכתב הראב"ע בשם רבי ישועה שאנשי הספינה הלכו לנינוה והגידו לשם דבר יונה ועל כן האמינו לדבריו מבלי נתינת אות ומופת, ואין צורך כי הנה לא נשאל אות ומופת לנביא כאשר יצוה ויזהיר בלבד על שמירת התורה ועשיית הטוב והישר כי גם מפי החכם נתחייבנו לשמוע הדברים ההם אבל כשיצוה בשם ה' לעבור על מצוה ממצות התורה להוראת שעה ובלבד שלא תהיה לעבוד עבודה זרה אז ראוי שיעשה מופתים לאמת נבואתו, ויונה ביאר להם שהיתה הגזרה ההיא על עונותיהם בכלל ובפרט על החמס אשר בכפיהם ושישובו אל ה' וירחמם ועל כן לא הוצרכו לשאול ממנו אות ומופת אבל קבלו הדברים להיותם טובים וישרים מפאת עצמם, ועל זה נאמר ויאמינו אנשי נינוה באלקים כי לא אמר שהאמינו ביונה ולא שקראו המלך ולא שדבר עמו בדבר הזה אבל שהאמינו באלקים שהיה בידו לעשות כל זה ושהוא אוהב את הישר ושונא את החמס והתעוררו מדברי יונה לעשות תשובתם.