אברבנאל על יונה ג:ו

וגם מלך נינוה שהוא מלך אשור כשידע זה קם מכסאו והעביר אדרתו מעליו וישב על האפר כאילו היה כבר נינוה נהפכת, (ז) וצוה להכריז בנינוה מטעם המלך וגדוליו רוצה לומר אנשי עצתו, שהאדם והבהמה אל יטעמו ואל ישתו והיתה המצוה הזאת לבהמה עם היותה בלתי בעלת שכל לפי שעיני כל בריה אליו יתברך ישברו והוא נותן את אכלם בעתו, וכדי שהבהמות במהפכת העיר יצעקו ויתענו לפניו כדי שירחם עליהם: