אברבנאל על יואל ד:יט

ולפי שזכר שתהיה נקמת המלחמה וחורבנה על כל הגוים בכלל ייעד הנביא עוד ייעוד אחר והוא הייעוד הי"א, שמצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה, והנה הראב"ע בזייפו הנבואה הזאת בדרך רבי משה הכהן כתב שהיה זה בימי נבוכדנצר ושמצרים אשר היום אינה מצרים הקדמונית ויהודה לעולם תשב אם לא תמרה, והנה אין לו טענה בזה לפי שהנביא לא ניבא בכאן על החרבנות שיעשה נבוכדנצר כמו שעשה ירמיהו שאם היה מנבא עליהם היה זוכר האומות האחרות שהחריב ג"כ שכן עשה ירמיהו שזכר כולם ולמה יזכור מצרים ואדום לבדנה בענין נבוכדנצר, ומה שאמר שאין מצרים שהיא היום הקדמונית אין זה ממה שיבטל היותה בנקמה לעתיד כ"א אנשי מצרים מפני ההיזק שהיה הנהר עושה בהם החליפו מקום תחנותם מצד אל צד ונקראת תמיד העיר מצרים כראשונה ויושביה הם עצמם זרע הראשונים מה לנו שתהיה באותו חלק מהארץ אשר נעתקה שמה לענין העונש, גם אומרו וירושלם לעולם תשב אינו תנאי כמו שחשב אבל הוא ייעוד החלטי לעתיד לבוא שלא ישובו עוד לגלות אחר. ויותר נכון הוא מה שכתב ה"ר דור קמחי שאמר מצרים בעבור הישמעאלים כי אשת ישמעאל היתה מצרית כמו שנאמר ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים (בראשית כא, כא) וכן אמו היתה הגר המצרית, ושלפיכך ייחס אומה הזאת למצרים ואנשי בבל שהחריבו בית ראשון, ואדום הוא מלכות רומי אשר החריב בית שני ולכן אמר ששני אלה מבין שאר האומות יהיו לשממה כלה ונחרצה מסבת החמס אשר עשו בבני יהודה מהדם הנקי אשר שפכו בארצם.

ולפי דעתי שלא אמר מצרים כ"א על מצרים בפרט וענין זה הוא מה שפירשתי במאמר משמיע ישועה על הנבואה השלישית מנבואות יחזקאל והוא גם כן בתמר הח' מעין י"א ממעיני הישועה שהמלחמה העצומה הנזכרת למעלה שבה תהיה נקמת השם תהיה התחלתה על מצרים לפי שהנוצרים בעלותם לכבוש את ארץ ישראל יחריבו את מצרים ויכו בה מכה רבה ועצומה לאין מספר ויקחו את ארץ יהודה וירושלם שהם היום ממלכות מצרים, ועל זה יתעוררו כל בני מזרח והצפון לבא להלחם על הנוצרים לנקום נקמת אחיהם המצריים ולהוציא הארץ הקדושה מידי הנוצרים, ואז תהיה מפלת מלכות אדום גדולה עד מאד שלא תשאר בהם פליטה מה שלא יהיה כן בשאר האומות, ולפי שמצרים בתחלה ואדום באחרונה ישומו באותה מלחמה עד כלה לכן אמר על שניהם הנביא מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה מסכים למה שאמר ישעיהו (לד, א) על אדום בפרשת קרבו גוים לשמוע כמו שפירשתי שם ואמר הנביא פה שיהיה זה במצרים ואדום מפני החמס שעשו בבני יהודה ששפכו דם נקי בארצם והיה זה בחרבן בית שני שהחריבו אדום הוא מלכות רומי, ושהתחברו אליהם המצריים בזה לפי שאז היו המצריים נכנעים לרומיים כמו שנראה מספורי יוסף בן גוריון ולכן התחברו המצריים עם הרומיים במצור ירושלם ובחרבנה, וזכר בלבד מחמס בני יהודה ולא זכר חרבן עשרת השבטים מפני שלא נעשה חרבנם על ידי אדום ומצרים ותבוא על חרבנם נקמת השם יתברך באנשי המזרח רוצה לומר באשורים ובאותם העמים שנכללו באותם אנשי המלחמה הזאת שזכר אח"כ שבכולם תהיה נקמת השם, אבל הנביא יואל היתה כל נבואתו על יהודה וירושלם ולכן כנגדם בלבד עשה נבואתו וייעודיו.