אברבנאל על יואל ד:יח

והיה ביום ההוא וגומר. עתה יבאר הנביא הייעוד הט' והוא שעם היות שבחרבן ארץ ישראל וגלות עמה נתקללה האדמה ההיא כמ"ש בקללות (ויקרא כו, כ) ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ השדה לא יתן פריו, שהנה בזמן העתיד הרי ישראל ענפיהם יתנו ותבואותיהם יצמחו בהם בברכה מופלגת ועל זה אמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס רוצה לומר שבזמן ההוא אחרי כלות הגוים מן הארץ ושוב ישראל אליה תשוב ותתברך הארץ בתבואותיהם ובמרעה הצאן והבקר מבלי עמל ויגיעה רבה כאלו ההרים בעצמם יטפו עסיס, והגבעות מרוב ההזלה וההגרה מהחלב היוצא מהמרעה שיהיה בהם יהיו כאלו תלכנה חלב, וכן כל אפיקי יהודה והם העמקים שהיו חסרי מים בזמן הקדום אז כולם ילכו מים כי יתגלו בהם מעינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר שבהם יתברכו התבואות. ואמנם אומרו ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים כתב רש"י שהוא כפשוטו, והגאון רב סעדיה פירש שנחל השטים הוא הירדן כי הירדן הוא קרוב למקום שנקרא שטים, והרב רבי אברהם בן עזרא כתב בלבד שהיה זה משל ולא ביאר הנמשל מהו, ובאמת זהו הייעוד הי' אשר ייעד הנביא בנבואה הזאת וכבר ניבא יחזקאל וזכריה על המעין הזה שיצא מבית השם, וראוי לישב הייעוד הזה כפי כל אחת משתי הדעות האלה אם כמשמעו אם בד"מ. ואומר שאם יהיה הייעוד כמשמעו יהיה צורך הנס הזה לפי שהיה בירושלם מקדם חסרון גדול מהמים עד שהיו משתמשים שם ממים שאובים בבריכות כמו שנאמר בספר ישעיה (ז, ג) ואל קצה תעלת הברכה העליונה, ולכן זכר שבזמן התשועה כדי שתהיה ירושלם ברכה בארץ שלימה בכל הדברים ולא יחסר כל בה בריאה יברא ה' שיתחדש בה מעין מים חיים ויהיה מקום מוצאו מתחת בית השם כדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל שנשתנה טבע הארץ ההיא ושהחלמיש שיבש היה כעץ הפכו השם למעינו מים ושבזכות בית ה' יהיה הנס ההוא, ואין להפלא מזה הייעוד כי הנה ייעודים אחרים גדולים ממנו דיבר אלינו הנביא פה.

ואם יהיה היעוד הזה משל שהוא היותר מתישב אצלי ירמוז למה שניבא ישעיהו שבזמן הגאולה נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וילכו שמה עמים רבים לקבל תורתו ויאמרו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם, כי מפני שנמשלה התורה והדעות האלקיות למים לרוב ההדמות אשר ביניהם כמו שפירשתי בספר ישעיהו (כה, א) בפ' הוי כל צמא לכו למים, לכן הנביא ביעדו שהאמת האלקי יצא מירושלם מבית השם לכל העולם אמר ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים כאלו אמר את העולם כולו שהוא נחלת השוטים גם השטים מאחרי ה', ועד"ז אמר זכריה (יד, ח) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה, שגם שם בא הספור ההוא אחר יעוד המלחמה הגדולה אשר תהיה באחרית הימים כמו שבא כאן, וכתוב אחר הייעוד ההוא והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד לפי שזה יהיה תכלית המעין וצרכו, והוא באמת משל נפלא ומליצה נכונה מאד שמירושלם שהיתה ארץ ציה מבלי מים יצאו מים חיים שישפכו על הימים לרמז שמירושלם שהיתה למס שרופה באש כסוחה מידי האומות תצא תורה לימוד ואמונה אמתית לכל בני עולם, והותרה בזה השאלה הששית: