אברבנאל על יואל ד:טו

(טו-טז) ואמנם אמרו עוד שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם וה' מציון ישאג וגומר אפשר לפרש השמש והירח והכוכבים על מלכי האומות כדרך הרב המורה בפ' כ"ט ח"ב ועל המלכיות אמר ורעשו שמים וארץ, ואפשר לפרשו כולו כפשוטו יאמר שמערכות הגרמים השמימיים שהיו מורים על הצלחות האומות וטובותיהם יקדרו ויאספו נגהם אז יתעדר השפעתם ולא יגינו עליהם לפי שה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ומ"ם מציון ומירושלם היא מ"ם הסבה כמו מה' יצא הדבר (בראשית כד, נ) כלומר מסבת מה שעשו לציון ולירושלם ישאג השם כארי ויתן קולו וישדד כל שרי מעלה ומפניו ירעשו שמים וארץ רוצה לומר המשפיעים העליונים והתחתונים המושפעים, ובזה האופן יהיה השם מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל ולזה באמת כיון רש"י שכתב מציון ישאג ממה שעשו לציון ורעשו שמים וארץ יפרע משרים של מעלה שרי האומות ואחר כך מהאומות (יז) וזכר הנביא שכאשר יראו בני ישראל הנקמה העצומה ההיא באויבם וכל שכן בראותם המתים שכבר מתו על פני האדמה ידעו ויאמינו באמת כי ה' הוא אלקיהם משיג בהם תמיד ושאין העולם כמנהגו נוהג בדרך הטבע ולא בדרך מקרה אבל שעניני אומתנו הם כולה בדרך ההשגחה והוא אמרו וידעתם כי אני ה' אלקיכם, ואחר שיודע גם כן כי הוא יתברך שוכן בציון הר קדשו כלומר שתשוב השכינה והקדושה שמה יותר ממה שהוא מימי קדם ושבמקום שבזמן בית ראשון היה בית אלקים קדש ולא יוכל אדם להכנס בהיכל כי אם כהני ה' וכל שכן בית קדש הקדשים שלא היה נכנס שם כי אם כהן גדול אחת בשנה אז לעתיד לבוא תהיה במדרגת בית המקדש והיכל ה' ירושלם העיר כולה קדש שלא יכנס שם ערל וטמא לרוב הראות מפעלות השכינה בתוכה, ועל זה אמר והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד רוצה לומר שלא יכנסו בה לקדושתה. וי"מ וזרים לא יעברו בה עוד שלא יעברו בה עוד זרים להלחם על ירושלם בראותם המפלה העצומה אשר תהיה באותם הגוים אשר עלו עליה לכובשה וגם נכון הוא.

הנה כפי הפי' הזה נתבארה בנבואה הזאת פנת תחיית המתים ושתהיה גם באנשים מאומות העולם ולא ימשך מזה שלא יהיה זמן לימות המשיח כי הנה בימים ההם אפשר שנאמר שיוכנו בדברי חז"ל בסגנותם עד אחרית החלד, ואף שנאמר שהם עד תחיית המתים אפשר שיהיה ענינם כמו שכתבו חכמים מבני עמנו שתהיה התחייה בשתי פעמים האחת לשרידים אשר ה' קורא בזמן הגאולה רוצה לומר יחידים מבני ישראל וכן ליחידים מהאומות אותם שהרעו לישראל שתקדם תחייתם להיות באותו זמן כדי שיראו מפלתם ולא תהיה התחייה הזאת כ"א על אדמת הקדש בעמק יהושפט, ועליהם ניבא ישעיהו (סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגומר והתחייה השנית תהיה אחר כך יותר כוללת לכל צדיקי ישראל שהיו בכל הדורות ולאכלוסיו רבים משלומי אמוני אומות העולם שיקומו בכל מחוזות היישוב ובכל פלך ופלך לפרסם בעולם אמונת הש"י ואמתת תורתו כדי שיתישרו בני אדם לקרא כולם בשם השם ולעבדו שכם אחד וכמו שביארתי בספר מעיני הישועה מתכלית התחייה, ואין ספק שבאמונות האלה סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ, והותרה עם זה השאלה הד', ואם לא תאבה נפשך לפרש כתובי הפרשה הזאת על תחיית המתים אמור מעתה שיעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט והעירו הגבורים גם כן כולו נאמר על התעוררות האומות לעלות לאותה מלחמה כמו שזכרתי למעלה וגם הוא נכון ומתיישב בפרשה: