אברבנאל על יואל ב:יח

ומפני שהגאולה העתידה סבתה תהיה שיחוש ה' על חלול כבודו כמו שאמר יחזקאל (לו, כג) לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים, לכן אמר הנביא ענין הגלות השני בקיצור דברים הביא אחריו זכרון הגאולה העת ד' ועל זה אמר ויקרא ה' לארצו ויחמול על עמו רוצה לומר שיקנא לארצו אשר היה בידי אדונים קשים והיא גם כן מקוללת ונגרעת מתבואותיה מעת שגלו ישראל מעליה, וכן יחמול על עמו היושב כעבד בין העמים, ואמר ויקנא ויען בלשון עבר עם היותו לעתיד לפי שהדברים הנגזרים היו לפני הנביאים כל כך ודאים כאלו כבר עברו. וזהו, (יט) ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן וגומר כי מפני שעשה ייעוד החרבן בענין הארבה שאכל את כל הארץ והגפן הובישה והתאנה אומללה עשה הגאולה גם כן במשל הברכה והשובע מצורף למה שיורה עליו הנגלה שתתברך הארץ בתבואותיה ופירותיה במקום שעד עתה בזמן הגלות היתה מקוללת, וכנגד העם אמר ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים כי בהיותם נגאלים ויוצאים מגלותם לא יהיו עוד לחרפה בתוכם, (כ) ואמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם ושם כולל הוא צפוני לאשור שהגלה עשרת השבטים והוא צפוני לארץ ישראל והוא גם כן כולל את בבל שהחריב בית ראשון וצפוני הוא כמ"ש (ירמי' א, יד) מצפון תפתח הרעה, וכלל גם כן בצפוני מלכות רומי שהיא גם כן צפונית לארץ ישראל אך אשור ובבל הם צפוניים מזרחיים ורומי ובני אדום צפוניים מערביים, וחזר לתת משפטים בכל אחד מהם בפני עצמו וכנגד אשור ובבל אמר ארחיק מעליכם לפי שכאשר ישובו השבטים על אדמת ישראל הנה יתרחקו מאותו גבול, וכנגד רומי אמר והדחתיו אל ארץ ציה ושממה כי כן ניבא ישעיהו (לד, יג) על שוממות רומי ועלתה ארמנותיה סירים קמוש וחוח במבצריה וגומר, ואמר עוד על הצפוני המזרחי ההוא את פניו אל הים הקדמוני כי להיותו מזרח כינה אותו בשם פנים וקראו קדמוני מלשון קדם, ועל הצפוני המערבי שאמר וסופו אל הים האחרון כי הסוף הוא המערב והוא האחרון בתנועה היומית, וכנגד הצפוני המזרחי אמר ועלה באשו, וכנגד המערבי אמר ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות.

וענין זה כולו כי מפני שהמשיל את האויבים בארבה המשיך בו משלו ולכן אמר שירחיק מעליהם אויביהם ויוליכם אל ארץ ציה ושממה ויחסם אל הימים כפי ארצותיהם, ולפי שבאחרית הימים תהיה נקמת השם בהם לכן אמר על המזרחיים ועלה באשו ועל רומי המערבית אמר ותעל צחנתו כי היא הבאשה המופלגת רומז בזה אל חורבנם, ונתן הסבה בזה באמרו כי הגדיל לעשות לפי שרומי הגדיל לעשות כנגד ישראל יותר מהמזרחיים. ומה יפו דברי רש"י שכתב על הצפוני העם הבא מצפון מלכי אשור, ורבותינו שפירשו זה יצר הרע שצפון בלבו של אדם דרשו שני הימים האלה במקדש ראשון ומקדש שני כלומר המחריבים אותם, הנה הרב עם היות שפירש כללות הפרשה על הארבה הציץ באמתת הענין כפי מה שפירשתי, (כא) ולכן אמר הנביא כנגד ארץ ישראל אל תראי אדמה גילי ושמחי כלומר אל תראי עוד מן העמים כי הנה יגדיל השם לעשות עוד כנגדם ויגדיל לעשות בגאולתך ולכן אל תיראי מאורך גלותך ומשיקרך בו כלייה, (כב) וגם על האומות שהם נכנעות לארבע המלכיות יראות ופוחדות מהם תמיד אמר אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר רוצה לומר שלא יעלה עוד ארבה על הארץ שהוא האויב המולך בכפה וכובש כל הארצות ויהיה העולם בשלום ולא ישאו גוי אל גוי חרב (ישעי' ב, ד) וגומר, (כג) ואמנם אתם בני ציון בפרט יותר מכל שאר האומות גילו ושמחו בה' אלקיכם כי בו תהיה השמחה שלמה בזמן גאולתכם כי הוא יתן לכם את המורה לצדקה והוא מלך המשיח שיורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון וכן ת"י ארי אתיב לכון ית מלכוון לזכות, ועוד שיתברכו תבואות הארץ כאשר היו בימי קדם וזהו ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון רוצה לומר כבראשונה קודם הגליות, (כד) ואז ימלא הגרנות בר וכן ישיקו היקבים רוצה לומר ירימו ויציפו היקבים תירוש ויצהר, (כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל וגומר רוצה לומר שאחר הגאולה יהיה על אדמתם כשנים אשר היו בגלות וכמו שנאמר שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה, (תהלים צ, טו) והוא אחד מן הדעות שנאמרו בפרק חלק כמה יהיו ימות המשיח עד תחיית המתים, והנה זכר ד' המלכיות אשר זכר למעלה במשל הארבה והילק והחסיל והגזם וקראם חילי הגדול אשר שלחתי בכם כי הם היו חיל השם ושלוחי השגחתו להעניש את ישראל על ידיהם כמו שנזכר, (כו) ואכלתם אז אכול ושבוע והללתם את שם השם אלקיכם ולא כמו שהיה בהיותכם בגלות שהייתם רעבים ללחם ולא הייתם יכולים לעבוד את השם אבל אז תהללו את שם ה' אשר עשה עמכם להפליא בגאולתכם ותשעותכם ואל תיראו ואל תפחדו שתגלו גלות אחר כי לא יבשו עמי לעולם עוד.