אברבנאל על ירמיהו ט:יט

ואמנם אומרו כי שמענה נשים דבר ה' ותקח אזניכם דבר פיו ענינו אצלי שלא יחשבו שהמקוננות והחכמות לא ירצו לקונן על זה כי הנה באמת תשמעו הנשים הנזכרות דבר ה' רוצה לומר לעשות הקינה והנהי ומלבד זה תקח אזניכם דבר פיו של הקדוש ברוך הוא שמצוה על הקינה והנהי, ולכן אתם קבלו מצותו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה באופן שכל אשה תדע לקונן על הרעה הגדולה הזאת, (כ) והקינה אשר ילמדו לקונן אותה היא כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו והארמון הוא הבית הגדול והמשגב החזק שכאשר יסגרו אותו לא יוכל אדם להכנס בו מדרך השער אם לא יעלה להכנס בחלוני הבית, וכן אמר שהאויבים יבאו עליהם מדרך השער ומדרך החלון וזהו כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו, והיה מרעתו להכרית עולל מחוץ רוצה לומר למנוע העוללים מלשחוק בחוץ ובשווקים כדרכם בחורים מרחובות ששם מנהג' לילך תמיד, (כא) ואומרו דבר כה נאם השם כתב הרב רבי דוד קמחי בפירושו שאמר וצוה האל לנביא שידבר ויאמר כה רוצה לומר בדברים האלה שזכר לישראל, ואינו נכון כי למה יזהירהו עתה על זה מה שלא עשה בשאר נבואותיו, אבל פירושו לדעתי שמפני שצוה הנביא אותם שילמדו בנותיהם נהי ואשה רעותה קינה אולי יאמרו הם שבנותיהם וכלל הנשים לא ידעו לערוך הנהי והקינות ולסדר אותם בחרוזים כנשים החכמות המקוננות לכן הצטרך לומר על זה דבר כה נאם ה' רוצה לומר שלא יצטרכו ליפות הדברים בקינות במדה ובמשקל ובמשורה אבל שיספרו הרעה כמות שהיא ובזה די לקונן ולספוד וזהו דבר כה נאם ה', ומה הוא שידברו כמות שהוא ושהוא יספיק לקינה ונהי והוא אומרו ונפלה נבלת האדם כדומן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף כי זהו היותר קשה שבקינות: