אברבנאל על ירמיהו ט:כב

כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' עד מאין כמוך ה' וכו'. הרב המורה פירש הפסוקים האלה אל יתהלל חכם בחכמתו וגומר, ואופן פירושו אינו מסכים לענין הפרשה וקשורה, וגם יקשה זכרו לבד חכם גבור ועשיר ולא עניו ולא מכובד כמו שזכרתי בשאלות, ואין ספק שנתישר ה"ר דוד קמחי בפירושו שכתב אם יש בכם חכמים לא יתהללו בחכמ' כי לא תועילם להנצל מהמות ואם יש בכם גבורים אל יתהללו בגבורתם כי לא תועילם ולא ינצלו בה ואם יש בכם עשירים אל יתהללו בעשרם כי לא יפדם מן החרב והם ועשרם יאבדו, וזכר אלו השלש תכונות לפי שהחכם ינצל פעמים בתחבולותיו וערמימותיו וכן הגבור פעמים ינצל בגבורתו והעשיר גם כן פעמים יפדה נפשו בעשרו ואמר להם הנביא שלא ינצלו בדבר מזה, (כג) אלא בהשכל וידוע את ה' שהוא חי ובלתי גשם יודע ומשגיח ומנבא נביאיו כדי לעשות חסד משפט וצדקה בארץ.

ולי נראה בפירוש הפסוקים האלה דרך אחר והוא שהנביא שיער שאיזה עם וקבוץ אנשים שיהיה כפי מה שזכרו המדיניים, ותחלק אל שלש חלקים, החלק הראשון מהם הוא אנשי החכמה מעיינים פלוסופים ושופטים וכל בני אדם המתעסקים בספרים, והחלק הב' הוא מאנשי המלחמה ובכללו מלכים ושרים וסגנים ואנשיהם שוטרים הרודים בעם וכל איש המושל בגבורתו, והחלק השלישי הם עובדי האדמה ובכללם בעלי אומניות וסופרים שהם כולם מזה החלק. ושלשת אלה החלקים הם הנקראי' בלשונ' אוראטור"י דפינשור"י לאבוראטרו"י, ולפי שהנביא ירמיהו ייעד על בני יהודה חרבנם וגלותם אמר שכל חלקיהם יהיו לאין ולאפס, וזהו אל יתהלל חכם בחכמתו רוצה לומר אם היתה לו חכמת התורה והנבואה היה ראוי שיתהלל בה אבל בחכמתו אשר קנה מעיונו וחקירתו לא יתהלל בזמן ההוא כי תהיה לו חכמתו לבשת וגם לחרפה, וכן לא יתהלל הגבור בגבורתו שהוא החלק השני מהעם כי אז לא יושעו בגבורתם ויכלימו ממנה, וכן אז לא יתהלל העשיר בעשרו שהוא החלק השלישי מהקבוץ שהוא כלל האנשים עובדי האדמה וארמנותיה וסחורותיה לפי שיהיה עשרם שמור להם לרעתם, לא נשאר אם כן דבר שיוכלו להתהלל בו אלא אם ישכילו וידעו אותי כי אני ה' רוצה לומר אלקי אבותיהם עושה חסד שעשיתי עמהם חסד לתת להם את ארץ כנען, ושגם כן אני עושה משפט בהביאי עליהם חיל כשדים תחת עונותיהם, ושגם כן אני עושה צדקה בארץ והיא אם ישובו בתשובה בארץ קודם שילכו בגלות שאעשה צדקה עמהם כאשר ידעו זה ויאמינו כי באלה חפצתי רוצה לומר לעשות חסד לטובים ומשפט ברשעים וצדקה לשבים בתשובה אז ראוי שיתהללו בזה לא בזולת זה, הנה התבאר למה זכר שלשת המעלות האלה חכם גבור ועשיר ולא מעלה אחרת ומה ענין זה בקשור הפרשה, והותרה בזה השאלה הרביעית.