אברבנאל על ירמיהו ח:א

ולא לבד תהיה ההריגה והרעה הזאת בעם הארץ אבל גם עצמות מלכי יהודה ועצמות שרי יהודה ועצמות הכהנים והנביאים וכל יושבי ירושלם יוציאו מקבריהם (ב) ושטחום ויגלו אותם לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום באופן שלא יאספו ולא יקברו אבל יהיו לדומן שהוא הזבל על פני האדמה ובזה ישתוו אותם שהיו מתים וקבורים מימים רבים עם ההרוגים בעת הצרה ההיא רוצה לומר שאלו ואלו לא ינתנו לקבורה, (ג) ואמנם הנשארים חיים מהעם הזה שלא יפלו הרוגים תהיה טוב מותם מחייהם לרוב הצרה אשר יסבלו בגלות ולכן יהיה נבחר מות מחיים לכל הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקומות אשר הדחתים שם בגלותם ונדודם. ולפי שהיו הייעודים האלה קשים מאד והם לא היו נותנין לב אליהם לשוב בתשובה ואין איש שם על לב ולא יראים מן העונש (ד) לכן צוה ה' לנביא שיאמר אליהם היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב רוצה לומר האנשים האלה האם רוצים שתהיה נפילתם נפילה החלטית שלא יוכלו לקום עוד ממעשיהם הרעים או אם יש בדעתם שאם ישוב העם הזה מרשעו שלא ישוב הקב"ה מחרון אפו, (ה) מדוע היתה שובבה ומורדת העם הזה והעיר ירושלם במרד ובמשובה נצחת כלומר תמידית ונצחיית שהחזיקו בתרמית וברשעתם מאנו לשוב.