אברבנאל על ירמיהו ז:ל

כי עשו בני יהודה הרע בעיני וגומר עד אסוף אסיפם זכר הנביא שסבות רבות היו לחרבן הבית כי הנה מלבד תועבות הרשעים ומעשיהם בבתיהם וחשבם להמלט שמה כאשר ימלטו הלסטים והפריצים במעלה, הנה עוד מלבד זה עשו בני יהודה והוא רמז למלכים הרשעים כאחז ומנשה שעשו הרע בעיני ה' בב' דברים, הא' ששמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמו עליו והיו מכניסים הע"ז בבית ה', (לא) והב' שבנו את במות התופת אשר בגיא בן הנם והם במות מיוחדות לעבודת המולך והיו שמה שורפים בניהם ובנותיהם באש, ולפי שהנערים היו צועקים במיתתם ובשריפתם כדי שלא ישמעום אבותיהם היו מנגנים שם התופת בקול גדול ולפיכך נקראו במות התופת שבנו אותם בגיא בן הנם לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש שהיא עבודת המולך שאסר' התורה, ואמנם אומרו אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי יראה זר מאד כי הוא היה הדבר החמור יותר מכל דרכי הע"ז ואיך יאמר השם אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי, ותרגם יונתן דלא פקדית באוריתי ולא רעוא קדמי וגם זה כפי תרגומו יקשה מאד כי איך יאמר בלשון הזה על עבודת המולך האסור', ורבותינו ז"ל דרשו (תענית ד, א) אשר לא צויתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה מישע מלך מואב שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה ודעתם ז"ל שהעלהו לשם שמים, אבל גם זה הדרש אינו מתיישב בפסוקים כי מבואר וידוע הוא שלא צוה השם יתברך דבר מזה לא ליפתח ולא למישע כל שכן אם היה כדברי המפרשים שלא הקריב יפתח את בתו עולה ולא גם כן מישע מלך מואב הקריב את בנו כי אם בן מלך אדום אשר תפס להכעיסו ולא לשם שמים, ולכן נראה לי לפרש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי שלא צוה השם בתורתו לעשות לשמו בעבודות האל כי הם אכזריות המה והם שצוה בקרבנות הבעלי חיים וזבחיה' ורשעי הדור ההוא לא דיים שזבחו לאלקים אחרים העבודות והזבחים שצוה השם לעשות לשמו אלא גם היו שורפים בניהם ובנותיהם באש שהיא עבודה שלא צוה ה' ולא עלתה על לבו לעשות דוגמתה בביתו אשר נקרא שמו עליו.

ויש לחכמים ז"ל בזה דרך אחרת שדרשו אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי על יצחק בן אברהם ויהיה פירוש הכתוב לפי דרכם שאין להם שיאמרו וישרפו בניהם ובנותיהם באש מפני שכך צויתי אנכי לאברהם להעלות את יצחק בנו לעולה, כי הנה עם היות שאמרתי לו והעלהו שם לעולה לא צויתי אותו שישרפהו ולא היתה כוונתי באומרי לעולה לשרוף אותו באש אלא שיעלהו על גבי המזבח במקום עולה וזהו ולא עלתה על לבי כלומר לא היתה כוונתי בצווי ההוא אלא מה שנעשה לא שישרף יצחק ולכן אין לכם לקחת מזה דוגמא וסמך לשריפת בניכם ובנותיכ'. והותר' בזה השאל' השלישית. ולפי שהי' המעשה ההוא זר ונכרי מכל הצדדים לכן יהיה עונשו רב ועצום, והוא (לב) שהנה ימים באים שלא יקרא עוד המקום ההוא תופת מפני הנגונים והשמחה הנעשית שמה ולא יקרא גם כן גיא בן הנום אבל גיא ההריגה ובאותו מקום שהוא עתה התופת יקברו כל כך מההרוגים עד שלא ימצא עוד מקום לקבור, (לג) ולהעדר המקום תהיה נבלת העם הזה שם על פני האדמה מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד כי תהיה כ"כ הרעה שלא יחרדו בני אדם מזה ורש"י פירש ואין מחריד העופות מעל הפגרים וזו היא מדה כנגד מדה הם ייחדו המקום ההוא להרוג שמה בניהם ובנותיהם לכן יהיה גיא ההריגה לבנים ולאבות ובמקום שהיה שם נגוני התופת תהיה שם אבל גדול, (לד) כי הנה ישבות מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה לפי שאז תהיה הארץ לחרבה.