אברבנאל על ירמיהו ו:כג

וזכר מגבורתם שקשת וכידון יחזיקו כי הם יהיו מושכי קשת ויחשבו זאת המלחמה לכבוד ולתפארת, ולכן יביאו כידון והוא שם לנס שמביאים הלוחמים להודיע מי הוא כל אחד מהם, וזכר מטבעם שאכזרים המה במעשיהם ואף בדבריהם יהיו אכזרים כי לא ירחמו אבל קולם כים יהמה הגוי ההוא, ואמר שלא יהיו אנשים רגילים פחותי' כי על סוסים ירכבו וכל אחד מהם יבוא ערוך כאיש מלחמה רוצה לומר כאיש הבא להלחם עם חבירו מלחמ' ערוכה וכל זה יבא עליך בת ציון, (כד) ואמר הנביא בשמו ובשם שאר הנביאים שנבאו על זה שמענו את שמעו של זה הגוי רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל וכאב כיולדה, (כה) ואמר כנגד ישראל בימים ההם אל תצאי השדה לעשות מעשיך ובדרך אל תלכי כי חרב לאויב כי חרב האויב מגור לכם מסביב, (כו) ועל כן בת עמי חגרי שק כאבל התפלשי באפר כלומר התגוללי לחייך בתוך האפר אבל גדול עשי לך מספד תמרורים לפי שידוע תדע שפתאום יבוא השודד נבוכד נצר וחילו עלינו.