אברבנאל על ירמיהו מט:כא

וזכר שיהיה חרבן אדום כל כך עצום ש מקול נופלם תרעש הארץ וישמע צעקתם בים סוף, (כב) לפי שהאויב כמו הנשר שיעלה וידאה שרוצה לומר יעוף כן יעלה ויפרוש כנפי גבורתו על בצרה ועם היות בני אדום הנוצרים לבם כלב האריה אז יהיה לבבם כלב אשה מצרה והיא המחזקה חבלים בעת הלידה שתכרע להוציא הולד, וכבר יראה מאומרו כאן לייעוד העתיד הנה כנשר יעלה וגומר שמה שאמר למעלה הנה כאריה יעלה וגומר נאמר על נבוכדנצר ועל חרבן אדו' על ידו וכמו שפירשתי בפי' השני לו, ועם מה שפירשתי בזה הותרו השאלות החמישית והשישית: