אברבנאל על ירמיהו לז:ה

ואחר זה התחיל לספר מה שקרה לחיל הכשדי' שהיו במצור על ירושל' ששמעו מחיל פרעה הבא כנגדם ועלו מעל ירושלם, והיה זה מפני שנבוכדנצר כשהמליך את צדקיהו השביע אותו באלקים שיהיה לו נאמן והוא מרד בו ושלח למלך מצרים לעזרו כנגד נבוכדנצר, וכאשר שלח מלך בבל חילו על ירושלם מפני מרד צדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים לעזור את צדקיהו, וכאשר שמעו זה הכשדיים הצרים על ירושלם עלו מעליה, והנה ירמיהו לא אמר למלך ולעבדיו שנעשה זה בתפלתו אשר התפלל בעדם כי לא רצה להתהלל במתת שקר, (ו) אבל בהפך שמיד באה אליו הנבואה ואמר למלאכי צדקיהו (ז) כה תאמרו לאדוניכם דע לך שחיל פרעה היוצא לכם לעזרה הנה הוא שב לארצו ולכן אל תשמח בעלות הכשדים מעליכם, (ח) כי מיד ישובו למצור וילחמו על העיר וילכדוה וישרפוה באש, (ט) ולכן אל תתהללו ואל תונו נפשיכם לומר הלוך ילכו מעלינו הכשדים כי באמת לא ילכו, (י) ודעו לכם כי אף שיהיה אפשר שתכו כל חיל הכשדים הנלחמים בכם ולא ישארו בהם כ"א אנשים מדוקרים מעטים הנה בלי ספק אותם המדוקרים איש באהלו יקומו וישרפו את העיר הזאת באש, וכל זה להודיע שהיה חרבנה השגחה מאת השם יתברך ולא מפעל הכשדים וכחם, (יא) וסיפר הכתוב כמה היה ירמיהו מתאמת בנבואתו שהנה כאשר עלו הכשדים מעל ירושל' מפני חיל פרעה (יב) יצא ירמיהו מירושלם ללכת אל ארץ בנימין, ואומרו לחליק משם בתוך העם פירשו המפרשים לחליק ולהפריש עצמו מירושלם שהיה שם בתוך העם שהיה ירא שמא יתנוהו בבית הכלא וענין לחליק הוא מלשון השמטה, ולי נראה שבעבור שהיה ירמיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין ואנשי עירו היו שונאים אותו לכן היה הולך לשם להחניף להם בלשון חלקות כדי שיאהבוהו וימצא עמהם כאשר ילכו בגלות. ואפשר לפרשו מענין מחלוקת אף על פי שהוא בחירק כל כך דרשוהו חכמים זכרונם לברכה מלשון חלק אמרו שהיה חולק ליטול חלק עם הכהנים אשר בענתות, ובהיות מלשון מחלוקת יאמר שלפי שהיה ירא בשבתו בירושלם לחלוק שם בתוך העם כי כולם היו קמים נגדו לכן היה הולך לארץ בנימין לחלק רוצה לומר לחלוק משם בתוך העם שהיו קרוביו עם אנשי ירושלם.