אברבנאל על ירמיהו לז:יג

והנה בהיותו בשער העיר בעל הפקידה רוצה לומר הפקיד לשמור את הפתח שהיה בן בנו של חנניה בן עזור תפש אותו לאמר אל הכשדים אתה נופל ר"ל להתחבר עמהם, ובדרש אמרו שחנניה בעת מותו בעבור שמת מקללת ירמיהו צוה את שלמיה בנו שבכל מה שיוכל יכשיל את ירמיהו ושלמיה צוה כזה את יראיה בנו ולכן הכשילו עתה, (יד) ועם היות שירמיהו כחש דבריו (טו) הנה השרים קצפו עליו והכוהו ושמו אותו בבית האסורים שעשו בבית יהונתן (טז) ולפי שהיו חנויות סמוכות לבית הסהר ההוא ולפניו לצד החוץ לכן אמר כי בא ירמיהו אל בית הבור שהוא היה היותר רע שבמאסר, ואל החנויות רוצה לומר אשר בתוך החנויות וישב שם ימים רבים.

וראוי שנבאר עתה מה היה מאסר ירמיהו כי הנה באו בזה פסוקים בלתי מתישבים אלו עם אלו, וזה כי הנה למעלה בנבואה הי"ב נאמר וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה וגומר אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה, ואחר זה בנבואה הזאת כשצוה ירמיהו אל ברוך לקרא המגילה אמר אני עצור לא אוכל לבוא בית ה', והיה זה בימי יהויקים ואיך נהיה זה ועדיין לא תפשו צדקיהו, עוד נאמר למעלה וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אותו בבית הכלא וראה שהיה אסור בימי צדקיהו וכאן נאמר שהשרים אסרו אותו בעבור שהיה הולך לארץ בנימין ואם כן לא היה הוא אסור מהמלך, ואחר זה כתוב ששאל ירמיהו מאת המלך שלא ישיבהו לבית יהונתן והיא המאסר שנתנו לו השרים ויצוה המלך צדקיהו ויפקידו את ירמיהו בחצר המטרה והוא כבר היה ראשונה בחצר ההיא ושם ישב עד אשר נלכדה העיר וכמו שיזכור אחר זה, וקשיא אם כן מדידיה לדידיה, והנראה בזה הוא שירמיה לא לבד נתפש בבית הכלא פעם אחת כי פעמים רבות אסרוהו שם ושיהויקים אסרו כבראשונה מפני מה שניבא עליו הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט וגומר לכן כה אמר ה' אל יהויקים וגומר לא יספדו לא הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הודו קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם, וניבא גם כן על יכניהו בנו ובעבור זה שמוהו בבית האסורים ושם צוה לכתוב את מלת איכה על ידי ברוך בן נריה, וכאשר מלך צדקיהו לפי שהוא היה אז מלך צדיק אף על פי שעבדיו ועמו היו רעים וחטאים לה' מאד הוא צוה להוציאו מבית האסורי' ויורה על זה מה שאמר למעלה מזה כשסיפר מהמלכת צדקיהו וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אותו בבית הכלא רוצה לומר שאז כשמלך צדקיהו יצא הנביא מבית האסורים ובא בתוך העם ולא שמוהו בבית הכלא, האמנם אחרי זה בשנה העשירית לצדקיהו כשניב' ירמיהו עליו שלא ימלט מיד מלך בבל צוה לשומו בבית הכלא והיא פעם שניה, ועל זה נאמר למעלה הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בשנה העשירית וגומר, וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה וגומר, ושם נאמרה לו נבואת חנמאל על קנין השדה ושאר הנבואות הטובות והנחמות ושם נאמר ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה וגומר, ובהיותו שמה באתהו הנבוא' שנזכרה למעלה הלוך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כי בזה נתן לו האל יתעלה רשות ואומץ לב לשיצא מחצר המטרה שהיה מקום שנתנו לו למאסר ושילך למלך לומר לו דבר השם, וזהו אומרו הלוך ואמרת שילך שמה וכן עשה שהלך אל המלך ודבר אליו ומאז והלאה לא הביאוהו באותו המאסר ועשה נסיון הרכבים, ואחר זה בעלות חיל הכשדים מירושלם יצא ירמיהו ללכת לארץ בנימין ותפשוהו יראיה והשרי' כדי שלא יברח אל הכשדיים ונתנו אותו בית הסוהר בית יהונתן הסופר, ומשם שלח המלך צדקיהו ולקחו וידבר אתו ויצו שלא ישיבוהו עוד בית יהונתן ויפקיד אותו בחצר המטרה וזו היתה מאסר שלישי לו שמה, ומשם לקחוהו השרים והשליכו אותו אל בור מלכיה שהיה שם בחצר המטרה ונטבע בטיט, ומשם הוציאוהו בדבר המלך עבד מלך הכושי וישב ירמיהו בחצר המטרה ומשם היה שולח המלך לדבר אתו וחוזר שם ושמה ישב עד אשר נלכדה העיר, וזהו אמתת הענין הזה עם היות באו הפרשיות והפסוקים בלתי מסודרים בזה בקדימה והאיחור כמו שזכרתי בהקדמת זה הספר כי בא המאוחר ראשונה והקודם באחרונה ואין ספק שיהיה לסבה מה בלתי מושג' אצלנו. והותרה בזה השאלה הד':