אברבנאל על ירמיהו לז:א

וימלוך מלך צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים וגומר עד וישלח המלך צדקיהו: בעבור שיעד הנביא על יהויקים על שריפת המגילה שלא יהיה לו בן יושב על כסא דוד, לכן סמך לספור הקודם המלכת צדקיהו שמלך במלכות יהויקים תחת יהויכין בנו רוצה לומר כי בהיות יהויכין מולך ביהודה מתחת יד מלך מצרים שהמליכו הנה בקללת השם על יהויקים לא נתקיים המלכות בידו כי אם ג' חדשים כי מיד בא נבוכדנצר והגלה אותם והמליך בארץ יהודה את צדקיהו ונתקיימה בזה נבואת ירמיהו, (ב) אבל גם צדקיהו ועבדיו ועמו לא שמעו את דבר ה' ואמרו חכמים ז"ל (סנהדרין קג, א) שיהויקים היה רשע ודורו היה זכאי וצדיק וצדקיהו היה צדיק ועמו ואנשיו היו רשעים, (ג) וכבר יורה ע"ז שצדקיהו שלח אל ירמיהו לאמר התפלל נא בעדנו אל ה' אלקינו והדברים האלה היו דברים מיושרים, ואין ספק אצלי שזה מה שכתוב כאן ששלח המלך צדקיהו לומר לירמיהו התפלל נא בעדנו אל ה' אלקינו הוא עצמו מה שאמר למעלה הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' בשלוח אליו המלך צדקיהו וגומר לאמר דרש נא בעדינו אל ה' כי נבוכדננצר מלך בבל נלחם עלינו, וידוע שלא עלה נבוכדנצר על ירושל' בימי צדקיהו אלא פעם אחת כשהחריב את ירושלם ולא שלח אם כן אל ירמיהו אלא פעם אחת לא שתים, וידמה שהלכו אל ירמיהו שלשה יהוכל ופשחור וצפניה והספור לא חשש לספור כי אם שנים מהם בלבד, ונזכר בשתיהן צפניה בן מעשיה הכהן כי הוא היה העיקר והשאר זכר אחד מהם, והנה למעלה בא הכתוב להודיע הנבואה שבאה אל ירמיהו כאשר שלח לצדקיהו שיתפלל בעדם, והוא מ"ש מיד כה אמר ה' אלקי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה וגומר, ואמנם בכאן לא בא הכתוב אלא להודיע מתי יצא ירמיהו מבית האסורים והוא כאשר מלך צדקיהו ושלח לומר לירמיהו התפלל נא בעדנו אל ה' אלקינו, (ד) כי אז בא ויצא ירמיהו בתוך העם ולא נתנו אותו בבית הכלא מפני הסבה ההיא, אם כן לא נשנה הספור הזה כאן אלא לזה התכלית. והותרה בזה השאלה הג':