אברבנאל על ירמיהו לג:א

ויהי דבר יהו - ה אל ירמיהו שנית וגומר עד הנה ימים באים נאם ה': בעבור שלמעלה זכר נבואה גדולה על קבוץ גליות והגאולה הכוללת העתידה להיות ועתה באתהו נבואה אחרת גם כן על הגאולה העתידה ההיא לכן אמר ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית רוצה לומר שנית על הגאולה העתידה, ואם נאמר שהפסיק ביניהם בנבואת פקידת בבל בפרשה כאשר הבאתי אל העם הזה הוצרך הכתוב לומר בנבואה הזאת שיזכור שנית שהוא כאומר על הגאולה אשר תהיה לא על הראשונה שישובו מבבל אלא מהגאולה השנית שיגאלו בקץ הימים והותרה בזה השאלה החמשית: ואמר עודנו עצור בחצר המטרה להודיע שהיה ענינו רמז לענין האומ' כי כמו שהיה ירמיהו עצור ואסור בחצר המטרה ימים רבים ושמה באו לו נבואות שתי הגאולות הפרטי מבבל והכוללת מקבוץ גליות כן ישראל יהיו עצורים ואסורים בגלותם זמן רב ויהיו במאסרם וגלותם כמטרה לחץ לכל האויבים ועליהם תבא הגאולה הפרטית מבבל וכוללת הקבוץ הגליות (ב) ואמר לו יתברך בעד שתיהן כה אמר ה' עושה ה' יוצר אותה רוצה לומר שפקידת בבל ה' הוא עושה כי לא יעשה אותה כורש אלא הש"י שהעיר את רוחו, וכנגד הגאולה העתידה אמר ה' יוצר אותה מלשון יוצר אור כי אז עליהם יזרח השם, ולפי שהגאולה ההיא תצטרך אל הכנות רבות לכן אמר להביאה ה' שמו כי הוא המהוה האמתי הדברים הנפלאים, (ג) ועליה אמר לירמיהו קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות שלא ידעתם רוצה לומר אתה ירמיהו אינך רוצה להתפלל אלא על בני דורך ועל גלות בבל להיותו בימיך ואני צויתיך שלא תתפלל עליהם, אמנם על הגאולה העתידה קרא אלי ואענך בשורות טובות ונחמות שהם גדולות ובצורות כלומר חזקות ולפי שלא היה על פקידת בבל לכן אמר לו ולא ידעתם.