אברבנאל על ירמיהו לב:לג

וזכר עוד מרשעתם שפנו אליו עורף ולא פנים ולא קיבלו למודו ומוסרו, (לד) אבל בהפך ששמו שקוציהם בבית וגו' ואמר זה על אחז ומנשה, (לה) וכן בעבודת המולך בגיא בן הנום, והתבונן שתמיד כשיזכור העבודה הארור' ההיא אומר השם אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי וכן הוא בדברי ירמיהו ג' פעמים, וכבר פירשתי ענינו למעלה והכלל הוא שרשעי הדור היו אומרים שהיתה העבוד' ההיא טהורה ומקודשת ויעשו עליה טענה ממה שצוה יתברך לאברהם שיעשה עולה מיצחק בנו, ויפרשו על זה גם כן אדם כי יקריב מכם קרבן לה' (ויקרא א, ב) שמעצמם יעשו קרבן, ולכן לבטל המחשבה הזאת הכוזבת אמר יתברך תמיד בזכרון זאת העבודה אשר לא צויתי רוצה לומר בתורה לעשות קרבן מעצמם ולא עלתה על לבי בעקידת יצחק שישרף על גבי המזבח אבל היו מכוונים הרשעים רשעי הדור בדבריהם למען החטיא את יהודה, הנה אם כן ביאר רשעת בני ישראל ואחר כך רשעת בני יהודה, (לו) ולפי שבני יהודה המאמינים בדברי הנביא היו אומרים שכבר ניתנה ירושלם אל נבוכד נצר מתנה מוחלטת לכן אמר השם אל תחשבו כזאת כי הנה העיר אשר אתם אומרים ניתנה ביד מלך בבל לא תתמיד רעתה לנצח נצחים, (לז) כי כבר יבוא זמן אשר אקבץ את עמי ואמר הנני מקבצם בלשון רבים רומז לבני ישראל ובני יהודה שזכר למעלה שיקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם מתוך אפי וחמתי וקצפי הגדול, כי הוא אמר באפי על גלות השבטים שהגלה מלך אשור ואמר ובחמתי על חרבן ירושלם שהחריב מלך בבל ואמר ובקצף גדול על חרבן בית שני והגלות הגדול הזה אשר אנחנו בו, ועל כולם אמר והשבותים אל המקום ירושלם כי כולם יעלו שמה לבית ה' כימי עולם וכשנים קדמוניות כימי דוד ושלמה והושבתים לבטח על אדמתם ולא ילכו עוד בגלות אחר, (לח) לפי שהם יהיו לי לעם קדוש ואני אהיה להם לאלקים (לט) ולא ישובו לחטוא כי אתן להם לב אחד ודרך אחד כי עם היות לבבות בני אדם מתחלפים זה מזה ביצריהם ותאותיהם הנה בענין יראתם אותי והכנעם לפני יהיה להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים, ויהיה זה באמצעות האותות והמופתים שיעשה לעיניהם שהנה יתפעלו מהם בנפשותם התפעלות נפלא וכ"ש בראותם הפליאה העצומ' מתחיית המתים שמפני זה יהיה להם לב אחד ודרך אחד ליראה מלפניו ויהיה זה לטוב להם ולבניהם אחריהם כל הימים, (מ) לפי שבהיותם טובים וישרים בלבותם אכרות להם ברית עולם, או אמר ברית עולם ברית שיתמיד עד סוף העולם כדעתם ז"ל בהפסדו ויהיה הברית שלא אשוב מאחריהם מלהטיבי אותם כי לא אסתיר עוד פני מהם והם גם כן ישמרו בריתי כשתהי' תמיד יראתי בלבב' לבלתי סור מעלי.