אברבנאל על ירמיהו יז:יב

ואומרו כסא כבוד מרום מראשון וגומר הוקשה מאד על המפרשים קשורו בענין הפרשה, והגאון רב סעדיה עשאו דבק לפסוק של מעלה וכאילו אמר יהיה נבל מכסא כבוד שהוא מרום מראשון והוא מקום מקדשנו, וזה הפירוש אין לו טעם ולא ריח, והרב רבי שמואל בן תבון פירש בו בכסא כבוד מרום מראשון שהוא הגלגל העליון כן הוא מקום מקדשנו שהוא בית המקדש כי היה שכינת השם בבית המקדש כאשר היה בשמים, והענין ששניהם מורים על מציאותו ועל כבודו, אבל לפי פירושו אין זה מענין הנבואה, ולכן אחשוב אני בפירושו שבעבור שהתעורר לתת הסבה ברשע וטוב לו באומרו שטובת הרשע לא התמיד נתן עוד בדבר תשובה אחרת והיא ששכר מצוות בהאי עלמא ליכא (קידושין לט, ב) ושאין השכר האמתי אלא בעולם העליון לנשמות תחת כסא הכבוד וכמו שאמר המשורר (תהלים עג, יז) על זה עצמו עד אבא אל מקדשי אל וגומר מי לי בשמים וגומר כלה שארי וגומר כי הנה רחקיך יאבדו וגומר ואני קרבת אלקים לי טוב וגומר (שם כה, כח), ועל זה אמר כאן כסא הכבוד שהוא עולם הרוחניים כי הוא מרום מראשון כלומר מרום מהגלגל העליון הראשון הוא מקום מקדשנו כי באותו מקום תהיה קדושתנו ושכר מעשינו לא בארץ, (יג) וזהו גם כן אומרו מקוה ישראל ה' רוצה לומר התקוה לישראל שמקוה בשכרו הוא ה' רוצה לומר לחסות תחת כנפיו ולהנות משכינתו הרוחנית ולכן כל עוזביך יבושו, וסורי רוצה לומר אותם שסרו מדרך ישראל בארץ יכתבו בשכר הארץ וטובה יכתבו לא תחת כסא הכבוד שהוא באמת מקום מקדשנו. והנכון לפרש וסורי מלשון סורי הגפן נכריה (לעיל ב, כא), גולה וסורה (ישעיה מט, כא), וכנוי סורי יחזור לנביא יאמר סורי הסרים ממני ומתרחקים ואינם רוצים לשמוע נבואתי או הרשעים שבדור שהם סורי בארץ יכתבו לקבל כאן שכרם ולכן יהיו להם הצלחות לפי שהקב"ה משלם להם בעולם הזה שכר מעשים טובים שבידיהם כדי שיקבלו ענשם משלם בעולם הנשמות וכמו שקבלו חכמים ז"ל, ואמר כי עזבו מקור מים חיים את ה' להגיד שאלה הם המקוללים שזכר למעלה והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב לחסרון המים שהוא משל להקב"ה שהוא מקור השפע לעליונים ולשפלים כולם, (יד) ולפי שהנביא אמר למעלה למה היה כאבי נצח מכתי אנושה לכן חתם כאן דבריו באומרו רפאני ה' וארפא מהכאב הזה אשר בלבי, הושיעני ואושעה מהרשעים האלה כי תהלתי אתה ובך בטחתי לא באדם. הנה התבארו הפסוקים האלה והותרה השאלה הששית: