אברבנאל על ירמיהו יז:ח

והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו שמפני הלחות ההוא לא יראה כי יבא חום כלומר לא יתפעל מהחום באופן שיהיה עלהו רענן תמיד, ואפילו בשנת בצורת לא ידאג העץ ההוא ולא ימיש מעשות פרי כי תמיד יהיה בלחותו ופריו יתן בעתו, כן הבוטח בה' לא יסור הטוב ממנו לעולם ואף בשעה שיהיו בני אדם בצרה הוא יהיה בשלוה והשקט וכמו שאמר בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע (איוב ה, יט) ועלהו הוא משל לממונו ועשרו וכבודו והפרי הוא משל לבנים, (ט) ואם תאמר ומי יודע מי הוא הבוטח בה' ומי הוא שמהם יסור לבו כי הבטחון הוא דבר שבלב ועקב הלב מכל רוצה לומר הוא בעל מרמה ואנוש הוא בכאב וצער ומי ידע וישיג מה שבלב האדם, (י) על זה השיב אני ה' חוקר לב החושב ובוחן כליות היועצות וכל זה לתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו רוצה לומר לתת לאיש כדרכיו מדה כנגד מדה, ופעמים שלא יעשה אדם רעה אבל יעשה דבר שתמשך ממנו רעה על זה אמר כפרי מעלליו שאינו מעלליו אבל הפרי היוצא מהם, ואף על פי שתראה רשעים מצליחים במעשיהם ותאמר ולמה לא יתן השם להם כדרכיהם, (יא) אשיבך שהצלחתם לא תתמיד כי הם יהיו כמו הקורא והוא העוף שקוראים בלעז פרדי"ץ שהוא רובץ על בצי עוף אחר ומחמם אותם כאשר לא ילד אותם וכשיבקעו הביצים ויצאו האפרוחים לא ילכו אחריו אבל יעזבוהו לפי שעשה עושר אותם הביצים לא במשפט לפי שלא היו שלו ומפני זה בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל, כן יהיה רשע העושה עושר ולא במשפט שיעזבנו ואחריתו יהיה נבל כי ימות קודם זמנו או יאבד ממונו. ורש"י פירש דגר צפצוף העוף בקולו למשוך אחריו אפרוחים אותם שאינם ממינו אף על פי שילכו אחריו בחצי ימיו ודרכו יעזבהו.