אברבנאל על ירמיהו יד:י

והנה השיבו יתברך על תפלתו כדברי הבצרות כה אמר ה' לעם הזה כן אהבו לנוע רוצה לומר העם הזה אהבו ללכת מכאן לכאן פעם לאשור פעם למצרים לבקש עזרה משם, וכיון שהם אהבו לנוע ורגליהם לא חשכו וה' לא רצם לרוע מעשיהם לכן מפני זה הקב"ה יזכור עונם ויפקוד חטאתם, ולא אמר זה בלבד על הגלות שילכו בו כי איך יהיה ענין הגלות תשובה על ענין הרעב, ודברי הרד"ק בזה אין בהם ממש, אבל ענין הזכירה והפקידה היא מה שיזכור מיד באומרו לנביא ואתה אל תתפלל בעד העם הזה לטובה, (יב) כי אע"פ שהם יצומו אינני שומע אל רנתם ואף שיעלו עולה ומנחה אינני רוצה אותם כי אע"פ בחרב ברעב ובדבר אנכי מכלה אותם, ועל שלשת השפטים הרעים האלה אמר יזכור עונם ויפקוד חטאתם כי יזכרם ויפקדם בעונשים המתיחסים אליהם, וזאת היתה דבר ה' אשר היה אל ירמיהו על דברי הבצרות כי על דברי הבצרות שהיו ושהתפלל עליהם ירמיהו בא אליו דבר ה' זה להודיעו כי בחרב ברעב ובדבר יפקוד חטאתם ושלא ישמע אל תפלת הנביא ואל תחנוניו על זה. והותר עם מה שפירשתי השאלה הראשונה: