אברבנאל על ירמיהו יב:ט

ואומרו העיט צבוע נחלתי אמרו על נובכדנצר ואינו בתמיהה אלא כאומר העיט צבוע בדם חללים שהוא נבוכד נצר הוא יהיה בנחלתי לי רוצה לומר הוא יבא על נחלתי בסבתי ובגזרתי והעיט ההוא יהיה סביב עליה, ומאחרי שימלא כרסו מנחלתי יצאו כל חית השדה לאכול שהעיט יצוה לעופות אחרי שתאכלו אספו כל חית השדה שיבאו לאכלה משם כי כן במלחמות העופות יבאו על החללי' ראשונה ויבואו החיות אחר כך לאכול, והיה זה משל על שאר האומות שיבואו עם נבוכדנצר במצותו להחריב את ירושלם. ופירש רש"י שיש עוף אחד והוא העיט צבוע שיאספו עליו כל שאר העופות לאוכלו ושלכן אמר בתמיהה העיט צבוע נחלתי לי כלומר לפני שהעיט סביב עליה והוא שם לכלל העופות הנאספים עלה לאכלה עד שגם הם יאמרו לאסוף כל חית השדה שתבא עליה גם כן, (י) ביאר מהו הנמשל בחיות השדה שזכר באומרו רועים רבים שהם המלכים שבאו עם נבוכד נצר על ירושלם הם שהשחיתו כרמים כי כרם ה' צבאות בית ישראל, בוססו את חלקתי שהיא ארץ ישראל בכלל נתנו את חלקת חמדתי שהיא ירושלם ידידות נפשי למדבר שממה מאין יושב, (יא) ויותר מכל אותם הרועים שמה לשממה רוצה לומר הנזכר למעלה שהוא נבוכדנצר הוא בפרט שם את חלקת חמדתי לשממה, ואומרו אבלה עלי שממה הוא נאמר בתמיהה יאמר האם תחשוב שהחלקה אבלה והתאבלה עלי על שממותה לאמר ולהתחנן לפני שלא אשומם אותה באמת לא עשתה דבר מזה כי נשמה תהיה כל הארץ לפי שאין איש שם על לב, (יב) כי הנה על כל שפיים והם המקומות הגבוהי' והגבעות יבאו שודדים מהכשדים לא בכחם וגבורתם אלא מפני שחרב השם אכלה מקצה הארץ ועד קצה הארץ ירמוז לא לבד לארץ ישראל כי אם גם כן ליתר האומות שאז החריב גם כן נבוכד נצר באופן שלא יהיה שלום לכל בשר, ועם תוקף המלחמה והחרב (יג) עוד יתחברו אליהם הרעב והחסרון כי כאשר יזרעו חטים יקצרו קוצים ומתוך הרעב נחלו לא יועילו רוצה לומר יקבלו מחלה וכאב וצער גדול ולא יועילו למאכלם, ואמר הנביא כנגדם ראוי היה לכם שתבושו מתבואותיכ' שהדבר מבואר בהם שהם במארה מחרון אף ה'. והרד"ק פירש זרעו חטים וקוצים קצרו על תוכחות הנביאים שזורעים בישראל שנקראו חלקת השם דברי שלום ואמת וקוצים קצרו שלא יצמחו ולא יצא תועלת מדבריהם לכן נחלו ונכאבו לא יועילו הנביאים רק שיקבלו כאב ומחלה בעבור שלא יועילו. ובשם אביו פירש זרעו חטים על הממון הרב שהיו שולחים למצרים כדי שיבואו בעזרתם מפני מלך בבל ובטחו על משענת קנה רצוץ וזהו וקוצים קצרו ושלכן נחלו ונכאבו בעבור הממון שנתנו ולא הועיל דבר, הנה ביאר בזה סבת הצלחת נבוכד נצר שהיה כדי להעניש את ישראל על ידו.