אברבנאל על ירמיהו יב:ח

ואומרו היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה עניינו כפי הפי' הראשון בנחלה שארץ ישראל שהיא נחלתו היתה לפניו כאריה ביער שטורף וחומס כל בשר כן היתה ארץ ישראל מלאה עול חמס ושוד, והיותר רע הוא שקוראים אליו בעת צרתם והוא אומרו נתנה עלי בקולה שאושיע אותה ועל כן שנאתיה, ועם היות הפשעים האלה ראוי שיתיחסו ליושבי הארץ לא לארץ נחלת השם הנה ייחס אותם אליה להגיד שכולה היתה מלאה דמים ויוחס לארץ מה שימצא באנשיה כמו שאמר וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף (בראשית מא, כז), כי מלאה הארץ חמס (שם ו, יג). וכפי הפירוש השני שנאמר נחלתי על ישראל כי היה יעקב חבל נחלתו והוא היותר נכון יהיה פירושו שהיה ישראל כאריה ביער מעוול וחומץ ונותן עליו בקולו כלומר בזדון וגודל לב.