אברבנאל על ירמיהו א:ז

ועל זה השיבו השם אל תאמר נער אנכי וגומר רוצה לומר אין איש בארץ שיכיר בך שאתה נער לא כפי מעשיך ולא כפי דבוריך ולכן אל תאמר לשום אדם נער אנכי ואל תפרסם כמה ימי שני חייך כי הנה האדם יכירו בו שהוא נער אם במעשיו שלא יעשה מה שיעשה האדם הגדול ואתה לא תהיה כן כי על כל אשר אשלחך תלך, או יראה נערותו בדבריו אם לא ידע לדבר כראוי ואתה לא תהיה כן כי את כל אשר אצוך תדבר גם יראה פעמים הנערות בחולשת הלב שהנערים לרוב לחותם הם פחדנים מאד ועל זה זרזו (ח) אל תירא מפניהם כי אתך אני להצילך נאם ה', ורבינו שלמה פירש על כל אשר אשלחך תלך כנגד האומות ואת כל אשר אצוך תדבר כנגד ישראל, (ט) ולפי שירמיהו עשה טענתו בלבד בענין הדבור לכן נראה לו בנבואתו כאלו השם היה שולח ידו ונוגע אל פיו להגיד שהוא יורנו את אשר ידבר והוא אומרו ויאמר ה' אלי הנה נתתי דברי בפיך (י) ולכן אע"פ שאתה נער ראה והסתכל שאני הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ, רוצה לומר שינבא על אומות רבות השחתות ורעות עצומות שיבואו עליהם, ורמז בזה אל נבואת כוס החמה שנבא שישתו כל הגוים ע"י נבוכד נצר מלך בבל, ולפי שאחר כך תהיה פקידת בית שני אמר אחריו לבנות ולנטוע, וכן תרגם יונתן לנתוש ולנתוץ האומות לבנות ולנטוע לישראל, ואפשר שהיה המאמר החלטי לנתוש ולנתוץ לישראל ולשאר האומות שנבא על חרבנם לבנות ולנטוע ג"כ לכולם כי הנה נבא גם על שאר האומות הצלחות וטובות, הנה התבאר שבאה הנבואה הזאת לירמיהו להסיר מלבו ספק הנערות שהיה חושב למונע עצמו בשליחות נבואתו: