אברבנאל על ירמיהו א:ו

וסיפר הכתוב שירמיהו השיב על דברי השם אהה השם אלקים הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי, והרב המורה נמשך לדעתו שהנבואה לא תחול כי אם על המוכנים אליה בחכמה ובמדות ובטבע היצירה חשב שא"א שתמצא בנערים וכתב שהנער האמור בכאן אינו מעט השנים אבל שהוא כמו הנער הנאמר בבנימן שלחה הנער אתי (בראשית מג, ח) והנער יעל עם אחיו (שם מד, לג), וכמו הנער הנאמר ביוסף ושם אתנו נער עברי (שם מא, יב) והיו כל אחד מהם מבן שלושים שנה, והנער הנאמר ביהושע ומשרתו יהושע בן נון נער (שמות לג, יא) והוא היה בן מ' שנה כמו שהביאו בפרק ל"ב ח"ב, וחוץ מכבוד חכמתו אין הדבר כן ואין הנדון דומה לראיה כי הנער הנאמר בבנימין היה מיחסו אל אביו ואל אחיו להיותו הקטן שבהם והנער הנזכר ביוסף ויהושע ענינו משרת וכמו שכתב הר"ר רבי אברהם אבן עזרא, ולא נכריח אנחנו שהיה ירמיהו נער קטן בשנים מכח שם נער בלבד כמו שחשב הרב אלא מכח אומרו הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי ואם הוא היה בן שלשים או ארבעים שנה איך לא ידע לדבר אלא שזה מורה שהיה בעצם ואמת מעט השנים ולא תמצא בלשון הזה בבנימן ולא ביוסף ולא ביהושע, וכדי להרחיק מחשבות הרב ותואניו הקדים הכתוב לבאר שירמיהו התחיל לנבאות בימי יאשיהו שלשה עשר שנה למלכו ופסוק מלא הוא שנבא ארבעים שנה כמו שזכרתי ואחר החרבן הלך למצרים ועמד שם שנים רבות מבלי נבואה עד יום מותו כדברי הרב, וחכמי היוונים מעידים שדבר עמו אפלטון במצרים, ולפי זה מהתחלת נבואתו עד מותו עברו יותר מחמשים שנה והוא המוכיח שכאשר התחיל בנבואה לא היה אלא בכמות י"ב שנה או ט"ו שנה, וכבר ייעד עוד על אמתת זה מה שמצאנו ששני' רבות אחרי היותו נביא אמר לו השם לא תקח לך אשה ולא תוליד בנים במקום הזה יורה שעדיין לא היה נשוי אשה וכל זה מוכיח שהיה נער מעט שנים כמו שאמר ואיך יכחיש הרב מציאות הנבואה בנערות והלא שמואל הרואה נער היה ורך בשנים בהנבאו וספורו יורה עליו אלא שדעת הרב המורה בהכנות הנבואה אינו מוכרח לא בכללו ולא בחלקיו.

ונשוב אל פירוש הפסוק הנה ירמיהו הקשה כנגד הדבור האלקי באומרו איך אמרת שהשפעת בי הידיעה והמוסר ואני איני יודע לדבר ולסד' מאמרי כחכם וזה יורה שאין בי לא ידיעה ולא דרך ארץ והוא סותר אם כן למה שאתה אומר אלי והותרה בזה השאלה הרביעית.