אברבנאל על ישעיהו ח:יט

וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים, וכבר פירשתי במרכבת המשנה אשר לי פרשת שופטים ושוטרים, על מה יורו שלשת השמות האלה: אוב וידעוני ודורש אל המתים, ושהאוב הוא העלות המת ושמוע דבריו, כענין (שמ"א ב"ח ז - יא) הבעלת אוב שהעלה שמואל במצות שאול, ועל זה נאמר (להלן כט, ד): והיה כאוב בארץ קולך וכל זה כפי דרכי אותו האומנות ותחבולותיו, והידעוני הוא כמו שאמרו חכמים ז"ל (תו"כ יט, עט) עצם חיה ששמה ידוע ומכניסו אדם בפיו ומדבר אותו העצם על ידי כישוף, ודורש אל המתים הוא ההולך אל בית הקברות לדרוש אל המתים שיבואו אליו בחלום ויודיעוהו מה שיהיה. וה"ר אברהם אבן עזרא פירש זה באופן אחר, ולא ישר בעיני כמו שזכרתי שם. ואמנם אמרו:

המצפצפים והמהגים, אחשוב אני שלא אמרו על האובות והידעונים, כי הם באמת אינם מצפצפים ולא מהגים, ועם היות שאמר הכתוב והיה כאוב מארץ קולך, הנה הוא מפעל הדמיון ותחבולות האומנים, אבל הכתוב הזה מסורס הוא בפירושו, וענינו וכי יאמרו אליכם האנשים הדברנים המצפצפים והמהגים ומה שיאמרו הוא, דרשו אל האובות ואל הידעונים, ואין בזה חטא עבודה זרה, כי אף על פי שכל עם אל אלקיו ידרוש, היה גם כן שיתפלל האדם בעד החיים באמצעות המתים, רוצה לומר שאין בזה צד עבודה זרה ולא איסור, כאומר ששאר העמים השואלים באובות ובידעונים, לא יסורו בטחונם מאלקיהם, כי כל עם ועם אל אלקיו ידרוש בעד החיים, ויעשה זה באמצעות המתים, לפי שהמתים הם אמצעיים בדבר, לא אלקות, ועם היות שבעל הטעמים ימאנהו, נכון לפרש בפירוש הפסוק הזה, שאין מלת ידרוש קשורה עם אלקיו, אבל יאמר הכתוב: הלא עם אל אלקיו, רוצה לומר כל עם הוא מיוחד ודבק עם אלקיו, ואף על פי ידרוש בעד החיים אל המתים, ובתנחומא דרשו: בעד החיים אל המתים, למה זה לכם להניח חי העולמים, שנאמר (ירמיה י, י) וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים, ועליהם הכתוב אומר: (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום לפיכך נדרוש באלקים חיים אבל אומות העולם מתים כמוהם יהיו עושיהם. ובויקרא רבה (ויק"ר טו, ב) אמרו שהפסוק הזה בארי אביו של הושע ניבא אותו, וזה לשונו אמר ר' סימון שני דברים ניבא בארי אביו של הושע ולא היה בהם כדי ספר, ונכפלו בישעיהו, ואלו הן והיה כי יאמרו אליכם וחבירו, וכן הוא אומר (איוב כח, כב) לעשות לרוח משקל, אמר רבי אחא אפילו רוח הקדש ששורה על הנביאים, אינה שורה אלא במשקל, יש מנבאים ספר אחד, ויש מנבאים שני ספרים, ויש שני פסוקים, ומים תכן במדה, אמר ר' יודן אפילו דברי תורה שניתנו מלמעלה לא ניתנו אלא במדה, יש שזוכה למקרא ויש שזוכה למשנה ויש שזוכה לתלמוד ויש שזוכה לאגדה ויש שזוכה לכולם, אלה הם דבריהם, אבל כפי פשט הכתובים הנביא ישעיהו הביאם אם מעצם נבואתו או מדברי נביא אחר לצורך מאמרו כפי ענין נבואתו. ולכן היתה תשובתו על ענין האובות והידעונים (כ) לתורה ולתעודה אם לא יאמרו אליכם כדבר הזה, אשר אין לו שחר, ר"ל לא תדרשו אל האובות ואל הידעונים, אבל דרשו לתורה ולתעודה שלא יחסר כל בה, ואם תשמעו אל המצפצפים והמהגים והמסיתים המדיחים ההם האם לא יאמרו לכם כדבר הזה אשר זכרתי שאין לו שחר ולא אור, כי הוא דבור אפל וחשוך, ירמוז למה שהיו אומרים דרשו אל האובות ואל הידעונים. ואפשר לפרש לתורה ולתעודה בדרך שבועה, נשבע הנביא שלא יאמרו להם האובות והידעונים שזכר, כי אם דבר שאין לו שחר ולא אור, לפי שהקוסמים לא יאמרו דבר ברור, כי אם צלמות ולא סדרים ומאמרים מסופקים, ומאמר: אם לא הוא מענין השבועה כמו (תהלים קלא, ב) אם לא שויתי ודוממתי, (ישעיה יד, כה) אם לא כאשר דמיתי כן היתה.

ואמנם אומרו עוד (כא) ועבר בה מקשה ורעב, הוא כאומר וכי תאמר בלבבך, שעמים רבים ילכו בדרך הזה משאלת האובות והידעונים, דע כי אין זה אלא מחסרונם מהנבואה והתורה האמתית, וכמאמר אדוננו משה (דברים יח, יד - טו) כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך, נביא מקרבך וגומר, ועל זה אמר כאן: ועבר בה מקשה ורעב, רוצה לומר באותה מלאכה מהאוב והידעוני, לא יעבר בה כי אם קשה יום ורעב מהשפע הנבואיי, וכאשר לא ישיג מה שירצה, ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלקיו, רוצה לומר שיקלל במלך, לפי שלא ביער האוב והידעוני מן הארץ, ויקלל באלקיו כי לא אלקים המה, ויעזוב המלאכות הכוזבות ההם, ופנה למעלה, רוצה לומר שיחזור לבקש את דבר השם שהוא אלקי האלקים, וישא עיניו למרום שיושיעהו מצרתו. או יהיה ופנה למעלה, שיקלל במלכו ובאלקיו גם כן שהוא למעלה מהמלך, ויפנה ויבקש מה יש למעלה מהאלוה, גבוה אחר כדי לקללו גם כן, וזהו ופנה למעלה, כאומר היש עוד גבוה מעל גבוה לקללו, וזכר שבזה הדרך לא ימצא מנוח לכף רגלו להיות נושע מצרתו, ואז ישתדל בדרכים אנושיים ולא יצליח.

וזה שאמר: